|
|
עמוד:20
עמוד 82 בחוברת הפעילויות , המלווה את הספר " לחיות יחד בישראל ד , " מתקשר לעמוד 80 בספר הלימוד . הוא מהווה המשך לעלילון שהוצג בספר הלימוד , ובו הילדים מציגים אפשרויות שונות של התושבים להשפעה על פעילות העירייה . בעמוד זה יש כתבה קצרה ( שכביכול התפרסמה במקומון ) המעלה טענה . הטקסט אינו במבנה שכיח של טקסט טיעוני ( הטענה נמצאת בסוף , ( אבל אפשר לזהות בו את הבעיה ואת הטענה של הכותב ולהתייחס לאמצעי השכנוע ( כגון הכותרת האירונית הרומזת לביטוי " לבלוע צפרדעים" או השימוש במילה " מייללים . ( " בטקסט יש אירוניה ושאלות רטוריות מתוך מטרה לשכנע . מבע אירוני , שבו המשמעות הגלויה שונה מהמשמעות או מהכוונה האמיתית הנסתרת , אינו קל להבנה של תלמידים בגילאים הצעירים והוא דורש ידע מוקדם בנושא שאליו מתייחס המבע . אבל גם אם הילדים לא מבינים את האירוניה , הם יכולים להבין את הטענה העולה מן הכתבה ואת הקשר שלה לנושא הנלמד . את העיסוק בדף הזה אפשר לנצל לחיזוק המיומנות של הבנת שאלות . אחת האפשרויות להתייחסות אל השאלות היא לבדוק מהו המקור לתשובה לשאלה . מבחינה זו יש שני סוגים של שאלות : . 1 שאלות שהתשובה עליהן נמצאת בטקסט ( באופן גלוי או משתמע . ( . 2 שאלות שהתשובה עליהן מבוססת על ידע העולם של הקורא . כדי להבחין בין סוגי השאלות אפשר לשאול שאלות , כגון : איך אנחנו יודעים ש ,... איפה זה כתוב , האם יש רמז בניסוח השאלה איפה לחפש את התשובה . כך הילדים מבררים אם התשובה נמצאת בטקסט או מקורה בידע העולם שלהם . רק אחר כך הם יכולים לשלוף את הידע מהמקום המתאים ולענות על השאלה . במליאה : קוראים את הטקסט בקול לפני הילדים בהטעמה המתאימה לאירוניה . מטרת ההאזנה : להבין מה הטענה של כותב הטקסט ( היא כתובה בסוף כשאלה . ( משוחחים בכיתה על הכותרת של הכתבה : "כמה צפרדעים עוד נצטרך לבלוע " ? שואלים את הילדים אם הכותרת נראית להם הגיונית ( או לחלופין - מה מוזר בכותרת ? מה לא ברור בה . (? מבקשים מהילדים לשער בעזרת התוכן של הכתבה מה המשמעות של הביטוי " לבלוע צפרדעים . " אם הם לא יכולים לשער , כדאי להסביר . מבקשים למצוא בטקסט את שני המופעים של המילה "מייללים , " ושואלים מי מיילל בכל מופע .
|
|