עמוד:14

שואלים את הילדים מהו האירוע העיקרי בפרק . עומדים אתם על כך שבפרק יש התרחשות עיקרית אחת בלבד : השיחה של פצפונת עם מר ברמזר ( אגב , ברמזר היה שמו של המורה הראשון של הסופר אריך קסטנר . ( מתוך השיחה ביניהם אפשר ללמוד על התרחשויות שסופר עליהן בפרקים הקודמים ולשער מה יקרה אחר כך . אירועים אלה סובבים סביב הגיבור השני של הספר - אנטון . משוחחים על כך שאנטון אמנם לא מופיע בפרק הזה , אך הוא בכל זאת נוכח בשיחה של פצפונת ( נוכח-נפקד . ( הוא אינו משתתף בשיחה ולא נמצא בבית הספר , אבל באמצעות השיחה אפשר לגלות הרבה פרטים עליו . עובדים בזוגות : מחצית מן הזוגות קוראת את הקטע מהמילים "ואז הניח את השניים לבדם" עד " ולא יכולה לעבוד , " והמחצית האחרת של הזוגות קוראת את הקטע מ"היא שוכבת במיטה" עד "הוא לא יחזיק מעמד בחיים כאלה עוד הרבה זמן . " הילדים מחפשים בקטע שקראו מידע על האירועים בחייו של אנטון עד השיחה של פצפונת ומר ברמזר וכותבים את העובדות שמצאו . להלן שתי הצעות להפעלת הילדים , לשיקולה של המורה : א . אפשר לתת לילדים משפטים מוכנים ולבקש מהם לסדר אותם לפי רצף האירועים . משפטים לדוגמה : אמו של אנטון חלתה ; אנטון עבד בלילות כדי לפרנס את המשפחה ; אנטון נרדם בשיעורים ; מר ברמזר רצה לשלוח מכתב לאמו של אנטון ; וכן הלאה . ב . אפשר לתת לילדים להשלים טבלה : מה קרה קודם ( אין צורך לסדר בסדר האירועים , ( מה קורה עכשיו ומה אולי יקרה בעתיד . השיחה בין פצפונת למר ברמזר היא נקודת המוצא להתייחסות וממנה אפשר להסיק מה קרה לפניה ומה יקרה אחריה . הערה דידקטית : מכיוון שבשיחה עלו גם האירועים העתידיים , כדאי שהילדים ישלימו את הטבלה על סמך מה שהם יודעים בשלב זה . בהמשך , אחרי פעילות ההמחזה ( עמ' ( 18 אפשר ורצוי לחזור לטבלה , לתקן או להשלים פרטים . כך ניתנת לילדים הזדמנות להעמיק את ההבנה ולהתנסות בתהליך אותנטי של שכתוב .

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר