|
|
עמוד:17
כבוד המורה והמבוגר אריך קסטנר התכוון להציג את פצפונת כילדה נועזת , המוכנה להסתכן למען חבר שנקלע לצרה , אבל אופן הדיבור של פצפונת , סגנון התקשורת שלה ומבחר המילים שבהם היא נוקטת עשויים להיות נושא לדיון ; פצפונת פונה לאנשים מבוגרים ( היא גם יודעת שהם מורים , ( ולא זו בלבד שהיא מדברת אתם כאלו היו בני גילה , אלא שהיא ממש מוכיחה אותם . בזמן שהתלמידים עוסקים בתכונותיה של פצפונת , ייתכן שיעלו שאלות כמו - האם יש בכך חוסר כבוד ? האם זהו חוסר נימוס ? ייתכן גם שילדים ישתמשו בדבריהם במילה "חוצפה . " מובאות מארון הספרים היהודי יוכלו לתרום לדיון ולהציג גם את התפיסה היהודית כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברי חז"ל : בספר האגדה ( ערכו ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי , הוצאת דביר , ( בפרק " כבוד התורה ולומדיה" נאמר : " הלומד מחברו פרק אחד , או הלכה אחת , או פסוק אחד , או דיבור אחד , או אות אחת , צריך לנהוג בו כבוד " ... ( עמ' של"ו . ( וכן : " אמר רב יהודה : לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים" ( עמ' של"ז . ( בפרקי אבות ד נאמר : " יהי כבוד תלמידיך חביב עליך כשלך , וכבוד חבריך כמורא רביך ומורא רביך כמורא שמיים . " כלומר , חז"ל מכירים בחשיבותם הגדולה של המורים , וקובעים כי יש לנהוג בהם בכבוד . רבי יהודה תולה את חורבן ירושלים באי שמירה על כבודם של תלמידי חכמים ( הלומדים ומלמדים תורה . ( נראה שנוצרת כאן התנגשות בין הערך של כיבוד המורים והמבוגרים לבין הערך של עזרה לחבר , שכן חוסר הנימוס של פצפונת נבע מלהיטותה להגן על אנטון . אפשר לעורר את הילדים להביע את דעתם בהתנגשות ערכים זו - איזה ערך נראה להם חשוב יותר ?
|
|