|
|
עמוד:16
הבחנה בשימוש ייחודי בתארים להעמקת ההיכרות עם הדמויות על פי תכנית הלימודים , על הילדים להכיר את המושגים " תואר" ו"שם תואר" עד סוף כיתה ד . כרגע אפשר להשתמש במינוח "מילים מתארות . " עיסוק בנושא שמות התואר מופיע גם ביחידה להיות מיוחד העוסקת בספר " ילד הכרובית" מאת יהונתן גפן . בעקבות הפעילות על דמותה של פצפונת מבקשים מהילדים לומר מהן התכונות של פצפונת שעלו מהמשפטים , ועוזרים לילדים להגדיר את התכונות באמצעות שמות תואר שייתכן שאינם מכירים , כמו נחושה , נמרצת ועוד . חוזרים וקוראים את המידע על אנטון שהילדים כתבו בחלק הראשון של הטבלה . שואלים את הילדים מה הם יכולים להסיק על התכונות של אנטון , איזה מין ילד הוא . כותבים על הלוח את מסקנות הילדים , ויוצרים מהן רשימה נוספת של שמות תואר כמו מסור , חרוץ , אחראי וכיו"ב . אומרים לילדים שלאנטון יש תכונה אחת חשובה שעוד לא דיברו עליה , ומפנים אותם לקריאת הקטע האחרון של הסיפור , מהמילים "מר ברמזר אמר : 'רק אל תכעסי כל כך " ' . עד סוף הפרק . שואלים : למה התכוון אנטון בתשובתו לפצפונת ? מה פירוש "גאווה ? " מבקשים מהילדים למצוא את המילה "גאווה" במילון , ואחר כך נותנים דוגמאות לשני הקשרים שונים של " גאווה" - חיובי ושלילי . שואלים את הילדים מה דעתם - למה מתכוונת פצפונת כשהיא מדברת על הגאווה העצמית של אנטון . איזו מין גאווה זו ? אנטון , מתוך גאווה , לא סיפר על המצוקה שלו ולא פנה לעזרה . עובדים בקבוצות : הילדים ישוחחו על התנהגותו של אנטון ועל החלטתו לא לבקש עזרה . בין אם בקבוצה מתגבשת עמדה אחידה ובין אם יש בה יותר מדעה אחת - הילדים יסכמו את הדיון בכתב , ויקראו אותו לפני חבריהם . שואלים את הילדים על עצמם : האם אתם מבקשים עזרה ? מתי ? זה המקום לנצל את הדיון כדי לעודד את הילדים לפנות בעת הצורך למישהו שהם יכולים לסמוך עליו , לספר על המצוקות שלהם ולבקש עזרה . הדיון בתכונות של פצפונת חשוב להבנת התוכן - הבנת הדמויות תורמת להבנת העלילה . ערכו של הדיון רב גם מבחינת הלשון : הילדים מזהים את תארי הפועל במשפטים , ובעזרתם מתנסים בהסקת מסקנות על אופייה של הגיבורה . בהזדמנות זאת הילדים מרחיבים את אוצר המילים שלהם מן השדה הסמנטי של "תכונות . "
|
|