מחצבים וסביבה

עמוד:304

אלומיניום - אנרגיה - איסלנד במרכז איסלנד הולכת ונבנית מערכת סכרים המיועדת לייצר חשמל באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית . החשמל ישמש את מפעל האלומיניום החדש שבבעלות חברת האלומיניום הגדולה בעולם . מתוכננים עוד 3 מיזמים כאלה , שינצלו גם הם את האנרגיה הגאותרמית לייצור אלומיניום . ייצור האלומיניום ומוצריו דורש כמויות גדולות של אנרגיה , ובכך יש לאיסלנד יתרון גדול בזכות האנרגיה הגאותרמית והאנרגיה ההידרואלקטרית המצויות בה בשפע . המפעלים החדשים יצרכו כמות חשמל גדולה פי 8 מהנדרש לצריכה הביתית במדינה , וייצרו לחץ גדול על הנהרות ועל השדות הגאותרמיים . יתר על כן , מפעלי האלומיניום פולטים כמויות גדולות של חומרים מזהמים . הקמת המפעלים נמצאת במוקד של מאבק טעון באיסלנד - מצדדי התכנית סוברים שמפעלים אלה יעלו את ההשקעות הבין-לאומיות באיסלנד ויספקו מקומות עבודה רבים , והמתנגדים סבורים שהממשלה מוכרת את אוצרות הטבע המופלאים של איסלנד ואת נופיה המיוחדים לטובת אילי ממון וחברות תעשייה זרות . מכרות הברזל בגואה , הודו מדינת גואה - מדינה הנמצאת בדרום-מערב הרפובליקה של הודו - ידועה ביפי חופיה , בשפע המים המצוי בה , במגוון העצום של צמחייה ובעלי חיים , ובאדמתה הפורייה . אך אדמת גואה עשירה מאוד גם במרבצי ברזל , מגנזיום ואלומיניום , והכרייה ההולכת וגוברת של מחצבים אלה בתחומיה של המדינה הקטנה עלולה להרוס אותה . תעשיית הכרייה במקום החלה להתפתח עוד כשהייתה גואה מושבה פורטוגלית , ומראשית שנות ה60- של המאה העשרים , כאשר הפכה גואה למדינה ברפובליקה ההודית , נמצאים אישורי הכרייה בידיהן של חמש משפחות עשירות מגואה וחברה אנגלית אחת . עם השנים גדל מאוד קצב הכרייה ובשנת 2009 ייצאה הודו 33 מיליוני טונות ברזל , בעיקר לסין . מרבית הברזל נכרה היום במכרות עמוקים ובכך נגרמים נזקים קשים : הדחפורים “ מגלחים" את כל המצוי על פני השטח - אדמה פורייה , יערות , בעלי חיים , שדות חקלאיים ; והכרייה לעומק , אל מתחת למפלס מי התהום , גורמת לפריצת המאגרים ולזרימת המים אל בורות הכרייה ובעקבות כך - למחסור במים להשקיית שדות . הפגיעה הקשה באיכות הסביבה ובאיכות החיים הביאה את תושבי גואה למחות ולהתארגן למאבק בחברות הכרייה , ולגייס תמיכה של ארגונים בין-לאומיים . ואכן , הם הצליחו להביא לסגירתם של מכרות או להאטה בפעילותם . ? הציגו את הדילמה העומדת בבסיס כל אחד מהמקרים שתוארו . התייחסו נלושאים כלכילים , סביבתיים וחברתיים . הביעו את דעתכם ביחס לכל מקרה ונמקו אותה . . 1 ? תנו דוגמה למחצב אחד שמקורו בסלעים מגמטיים ומחצב אחד שמקורו בסלעי משקע . פרטו את דרכי ההיווצרות של כל אחד מהם ואת הישמוש שעוישם בו . . 2 מנ 3 ff דרכים שבהן אפשר לצמצם את הצריכה של המחצבים המתכתיים . הסבירו כיצד כל אחד מאתנ ff יכול לצמצם את הצריכה . . 3 הסבירו כיצד משפיעה ההתפתחות המ ff אצת של מדינות כמו סין , הודו , ברזיל וקוריאה הדרומית , על צריכת המתכות בעולם ועל מחיריהן . . 4 הסבירו כיצד משפיעות הגולבילזציה וכניסתן של חברות רב-לאומיות על כריית המחצבים בעולם בכלל ובמדינות הפחות-מפותחות והתת-מפותחות בפרט . . 5 מצא ff מידע על תעישות ים המלח ועל כריית הפוספטים בישראל . א . מה הם המוצרים העיקריים המופקים במפעיל ים המלח ? כיצד מפיקים אותם , ומה הם הישמוישם של כל אחד מהם ? ב . מה הן הבעיות הסביבתיות הנוצרות עקב הפקת מוצרי תעישות ים המלח ועקב כריית הפוספטים ?

קודם  |  הבא