|
|
עמוד:297
כרייה מכיוון שהאדם עוסק בכריית מחצבים זה אלפי שנים , הידלדלו זה מכבר רבים מהבצרים העשירים המצויים על פני השטח . אבל בד בבד עם העלייה בביקוש למחצבים , משתכללות הטכנולוגיות המשמשות לאיתורם ולכרייתם . בעיקר השתכללו הטכנולוגיות המאפשרות לכרות את המתכות מבצרים המצויים בשכבות סלע עמוקות או באזורים נידחים - אתרים שהגישה אליהם קשה . נהוגות שתי שיטות עיקריות לכרייה - כרייה פתוחה וכרייה תת-קרקעית . כרייה פתוחה כורים את המחצב במכרה פתוח כאשר שכבות הסלע המכילות אותו מצויות על פני השטח או שהן קרובות לפני השטח . באמצעות פיצוצים המבוצעים בסלעים ושימוש בציוד מכני כבד , מסירים את הקרקע ואת שכבות הסלע העליונות שאינן מכילות את הבצר , ולאחר מכן מתחילים בכרייה . גם בכרייה נעזרים בדרך כלל בפיצוצים רבי עוצמה - פיצוצים השוברים את הסלעים שהבצר נמצא בהם , ואז מובילים את שברי הסלע במשאיות גדולות אל מקום ההפקה של המתכת . כרייה תת-קרקעית כורים את המתכת במכרה תת-קרקעי כאשר שכבות הסלע שמכילות את המחצב מצויות בעומק הקרקע . בשיטה זאת חופרים פירים אנכיים או מנהרות ומגיעים באמצעותם לשכבות הסלע המכילות את המחצב , ואז מתחילים לכרות את הסלעים המכילים אותו . גם בשיטה זאת משתמשים בפיצוצים לריסוק הסלעים , אך פיצוצים אלה נעשים תוך בקרה מתמדת , כדי לא לגרום נזק למנהרות במעמקי המכרה . הפקה לרוב , הסלע שבו מצוי הבצר מורכב מכמה מינראלים , ובתהליך ההפקה מפרידים בשיטות שונות בין המינראל שמתכוונים להפיק לבין האחרים . שיטה אחת להפקת מתכות מתבצעת באמצעות מגנט המפריד את מינראלי המתכת מן המינראלים אחרים . אבל במרבית המקרים משתמשים בשיטה אחרת : גורסים את הסלעים עד שמתקבלים גרגירים קטנים בגודל אחיד , ואז מפרידים אותם על ידי שיקוע במים . הגרגירים המורכבים ממינראלים כבדים יותר , שוקעים מהר יותר ומצטברים בקרקעית מכל השיקוע . השיטה המקובלת ביותר להפקת מתכות קרויה “ הצפה , " ובה מעבירים בועות אוויר דרך תמיסה המכילה את הסלע הטחון עד דק בתוספת של חומרים כימיים מיוחדים . גרגירי המינראל המתכתי מסתפחים אל בועות האוויר העולות אל שפת המכלים , משם גורפים אותם ומעבירים אותם לשלב ההפקה הסופי . מנהרה במכרה זהב תת קרקעי , ארה"ב מכרות ברזל בברזיל - תצלום לוויין
|
|