|
|
עמוד:284
אנרגיה הידרואלקטרית האנרגיה ההידרואלקטרית היא אנרגיה חשמלית המופקת מתנועת המים - טבעית או מלאכותית - בנתיבי הנהרות ממקום גבוה למקום נמוך יותר . כבר בעת העתיקה השתמש האדם במי הנהרות כמקור ליצירת אנרגיה , למשל כדי להניע את הגלגל אשר שימש לסיבוב אבני הרחיים הטוחנות את הקמח . בימינו מייצרים אנרגיה הידרואלקטרית על ידי בניית סכר העוצר את זרימת הנהר ויוצר מאגר מים . ממקום המאגר המים נעים מטה באופן מבוקר , ובתנועתם הם מפעילים טורבינות לייצור חשמל . ייצור החשמל בכוח המים שכיח במדינות הרריות וגשומות , שקיימים בהן תנאים לקיומם של נהרות בעלי ספיקה גבוהה . דוגמה לסכר כזה הוא סכר איטייפו באמריקה הדרומית , הבנוי על נהר הפרנה והוא נמצא בבעלות משותפת של ברזיל ופרגוואי . סכרים רבים אחרים מוקמים במדינות שאינן גשומות , אך עובר בהן נהר גדול שמקורותיו באזורים גשומים . דוגמה לסכר כזה הוא סכר אסואן במצרים , שנבנה על נהר הנילוס והוא מנצל הפרשי גבהים של 110 מ' לייצור חשמל . גם בחלק ממדינות אירופה מייצרים אנרגיה הידרואלקטרית . במיוחד בולטת נורווגיה , ש 99 % - מכמות האנרגיה המיוצרת בה מופקת בשיטה זאת ( על אף שהיא יצרנית הנפט ויצואנית הנפט הגדולה באירופה . ( גם בסין שיעור גבוה יחסית מהחשמל מיוצר על ידי כוח הידרואלקטרי . אנרגיה הידרואלקטרית בישראל בישראל הוקם בתחילת שנות ה40- של המאה העשרים מפעל הידרואלקטרי בנהריים שבעמק הירדן . מקים המפעל היה פנחס רוטנברג . בשנים שלאחר הקמתה הפיקה תחנת הכוח שבנהריים חשמל ממימי הירדן בכמות שהספיקה לכל אזור הצפון , עד לעיר חיפה , ועד לעיר אירביד וסביבתה בצפון ירדן . במהלך מלחמת העצמאות נכבשה תחנת הכוח בידי חיילים עיראקים ונהרסה . כיום אין בישראל נחל או נהר שיש בו זרימת מים חזקה מספיק כדי לייצר חשמל . בשנים האחרונות עומדת על הפרק בישראל תכנית המכונה "תעלת הימים" ומטרתה להגדיל את משק המים בישראל , בירדן וברשות הפלסטינית , ולעצור את ירידת המפלס של ים המלח . כמו כן נשקלת האפשרות לייצר חשמל באמצעות טורבינות שיופעלו בכוחם של המים שיוזרמו מהים התיכון או מים סוף לים המלח , תוך ניצול הפרשי הגבהים הגדולים בין הימים . בעת כתיבת הספר לא הייתה עדיין כל התקדמות בביצוען של תכניות אלה . התפלגות ייצור אנרגיה הידרואלקטרית בעולם ( לפי אזורים ) תחנת הכוח בנהריים - צילום משנת , 1933 כשנה לאחר שהחלה לפעול
|
|