|
|
עמוד:281
ב . משאבי האנרגיה המתחדשים בסעיף הקודם דנו במשאבים המתכלים , ובעיקר הנפט , הגז והפחם , אשר השימוש הגובר בהם גורם לשתי בעיות מרכזיות בעולם : הם גורמים לזיהום האטמוספרה , והם מתכלים במהירות ויוכלו לשרת את אוכלוסיית כדור הארץ רק עוד כמה עשרות שנים . על כן בשנים האחרונות מושקע מאמץ גדול בפיתוחם של משאבי האנרגיה המתחדשים - סוגי אנרגיה שונים שמקורם בתהליכי טבע מתמשכים , אשר אינם מתכלים בעקבות השימוש בהם . בין סוגי אנרגיה אלה נכללים : אנרגיית השמש , אנרגיית הרוח ואנרגיית המים , הפקת אנרגיה ממקור ביולוגי , אנרגיה גאותרמית שמקורה במאגר החום הפנימי של כדור הארץ , ואנרגיית הגאות והשפל שמקורה בכוחות המשיכה של הירח והשמש . בוועידות של ראשי המדינות המפותחות בקיוטו ( יפן ) בשנת , 2002 ובקופנהאגן ( דנמרק ) בשנת , 2009 התחייבו רוב מדינות העולם כי 20 % -10 % מכמות האנרגיה שהן משתמשות בה , יופקו מהמקורות המתחדשים . מקורות אנרגיה אלה , המזהמים פחות את הסביבה הטבעית , מכונים גם "מקורות של אנרגיה ירוקה . " נסקור את הטכנולוגיות המבוססות על מקורות אנרגיה מתחדשים , ונפרט את המאפיינים הקשורים בהפעלתן . אנרגיית השמש אנרגיית השמש " ) אנרגיה סולארית , ( " היא אנרגיה שמקורה בקרינה ישירה המגיעה לכדור הארץ מן השמש . השימוש הנפוץ בקולטי שמש לחימום מים , החוסך אנרגיה רבה , מנצל את האנרגיה הסולארית כבר שנים רבות . בישראל , לדוגמה , על-פי חוק - כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש . ואכן , כ 95 % - מבתי האב בישראל משתמשים באמצעי זה לחימום מים . חשוב לשים לב כי הניצול הישיר של קרינת השמש לחימום חוסך , אמנם , אנרגיה רבה , אך אין בו ייצור חשמל . כדי לנצל את האנרגיה הטמונה בקרינת השמש לייצור חשמל , אפשר להשתמש בכל אחד מ3- התהליכים שעוברת קרינה זאת כשהיא פוגעת בחומרים שעל פני כדור הארץ : - בליעה - הקרינה נבלעת בחומר , ומעלה את הטמפרטורה שלו . בדרך כלל חומרים כהים בולעים כמות גדולה יותר של קרינה . - החזרה - הקרינה הפוגעת מוחזרת חזרה . משטח מתכתי מבריק , למשל , מחזיר את רוב הקרינה הפוגעת בו . - העברה - כאשר הקרינה נתקלת בחומר שקוף היא עוברת דרכו , נכנסת ויוצאת . בתוך החומר השקוף הקרינה נעה במהירות נמוכה ממהירותה באוויר , וחלים שינויים בכיוון הקרינה . היכולת לנצל את אנרגיית השמש תלויה בכמות הקרינה המגיעה לפני השטח , והיא מושפעת מכמה גורמים : א . מיקום על קו הרוחב הגאוגרפי : המיקום מכתיב את זווית הקרינה - ככל שהמקום קרוב יותר לקו המשווה כן זווית הקרינה של השמש קרובה יותר לזנית ( זווית פגיעה ישרה , ( וכמות הקרינה ליחידת שטח היא גדולה יותר . לפיכך , בקרבת קו המשווה כמות הקרינה שאפשר לנצל על כל יחידת שטח היא גדולה , וככל שמתרחקים לכיוון הקטבים כן כמות הקרינה שאפשר לנצל קטנה . ב . כמות האבק באטמוספרה : ככל שכמות האבק גדולה יותר כן גדלה כמות האבק על הקולטים ( המתקנים קולטי השמש , ( ומתמעטת יכולתו של האדם לנצל את הקרינה .
|
|