ב. האוויר

עמוד:247

השפעת מזהמים על שכבת האוזון האוזון ( O 3 ) הוא גז המכיל מולקולות שכל אחת מהן מורכבת משלושה אטומי חמצן . בסטרטוספרה , שכבת האוויר הנמצאת בגובה שבין 15 ל50- ק"מ מעל לפני הקרקע , מגיע האוזון לריכוזו המרבי . האוזון שבסטרטוספרה , המכונה "האוזון הטוב , " חשוב ביותר לקיום החיים על פני כדור הארץ , שכן הוא בולע את הקרינה העל-סגולה " ) קרינת , (" UV שהיא קרינה מסוכנת שמקורה מן השמש . חשיפה רבה לקרינה העלסגולה עלולה לגרום לשינויים במבנה החומר התורשתי ( DNA ) ובחומרים אחרים בתאים . בשל כך עולה הסיכון לחלות בסרטן העור ובמחלת הקטרקט ( מחלת עיניים העלולה לגרום לעיוורון . ( כמו כן סבורים כי קרינת UV מוגברת גורמת לפגיעה בתהליך הפוטוסינתזה של האצות באוקיינוסים , שעליהן מבוסס מארג המזון הימי . גם ביבשה עלולים להיפגע יבולים חקלאיים הרגישים לקרינת . UV גז האוזון מצוי גם סמוך לקרקע , שם הוא נוצר בעת סערות ברקים ובמהלך פירוקם של חומרים הנפלטים מכלי רכב וממפעלי תעשייה . בניגוד לאוזון "הטוב , " המצוי בסטרטוספרה - האוזון "הרע , " זה הנמצא סמוך לפני הקרקע , נחשב למזהם , שכן כאשר ריכוזו גבוה הוא מסוכן ליצורים החיים הבאים עמו במגע . משלחות מחקר ששהו באנטארקטיקה בשנות ה70- של המאה העשרים ועסקו במדידת ריכוזי האוזון בסטרטוספרה , מצאו שמדי שנה בתקופת האביב יורד ריכוז האוזון בקוטב הדרומי במידה ניכרת . ההידלדלות של האוזון כונתה "החור באוזון . " מעקב רב-שנתי שהתקיים מאז העלה , כי עם השנים גוברת הירידה בכמות האוזון בתקופת האביב . מדידות אוזון שנערכו בשאר חלקי העולם העלו כי הידלדלות האוזון בסטרטוספרה קיימת לא רק באנטארקטיקה אלא גם באזורים אחרים בעולם , אם כי במידה פחותה בהרבה . פירוק ויצירה של האוזון מתקיימים בסטרטוספרה באופן טבעי כל העת ( ראו איור . ( בין שני התהליכים הללו - הפירוק והיצירה של האוזון - קיים שיווי משקל שבו כמות האוזון בסטרטוספרה נותרת קבועה . הידלדלות האוזון היא תוצאה של הפרת שיווי המשקל הטבעי בין היצירה והפירוק של האוזון . שיווי משקל זה מופר מכיוון שחומרים שונים , הנמצאים בשימוש האדם , נפלטים לאוויר וגורמים לקצב פירוק מוגבר של מולקולות האוזון על ידי כך שהם לוכדים את אטום החמצן החופשי שנוצר בתהליך הפירוק . החומרים העיקריים הגורמים לפגיעה באוזון הם גזים המורכבים ממולקולות המכילות כלור , פלואור ופחמן . גזים אלה נקראים פראונים , ובקיצור . ( Chlor , Fluor , Carbon ) CFC - סטרטוספרה - שכבת האוויר המצויה בגבהים 50-15 ק"מ מעל לפני הקרקע . הקרינה העל-סגולה ( קרינת - ( UV חלק מקרינת השמש , שאורך הגל שלה 0 . 4-0 . 1 מיקרון . זוהי קרינה אנרגטית מאוד ומסוכנת לאדם , לחי ולצומח . פראונים - חומרים סינתטיים ( שנוצרו על ידי האדם ואינם מצויים בטבע , ( חסרי ריח ובלתי רעילים , שיש להם שימושים רבים - כגז במערכות קירור ( מקררים ומזגנים , ( כחומר הודף במכלי תרסיס , בתהליכי ייצור גומי , בקלקר ועוד . א . הקרינה פוגעת במולקולה של חמצן ומפצלת אותה ל2- אטומים . ב . אחד מן האטומים פוגש מולקולת חמצן אחרת . ג . הוא מתלכד איתה ויוצר מולקולה בת 3 אטומים של חמצן - מולקולת אוזון . ד . האוזון נהרס בעת שקרינה על-סגולה פוגעת בו . ה . הקרינה מפרקת את מולקולת האוזון לאטום בודד ולמולקולת חמצן בת 2 אטומים . ו . נוצרות מולקולות רגילות של חמצן , שכל אחת מהן בת 2 אטומים ; וחוזר חלילה . הנוסחה הכימית של תהליך היצירה והפירוק של האוזון היא : 02 + 0 03 תהליך היצירה והפירוק של המולקולות של האוזון

קודם  |  הבא