קרינת השמש

עמוד:181

נסביר את חילופי עונות השנה על פני כדור הארץ , ואת השינויים שחלים באורך היום ובאורך הלילה בהתאם להם : חורף בחצי הכדור הצפוני , וקיץ בדרומי : בתקופה שבה זווית הפגיעה של קרני השמש נמצאת בזנית בין קו המשווה ובין חוג הגדי 23 . 5 ° ) דרום , ( שורר קיץ בחצי הכדור הדרומי : הטמפרטורות השוררות שם גבוהות יותר יחסית לשאר העונות , הימים ארוכים והלילות קצרים . באותה תקופה , בחצי הכדור הצפוני קרינת השמש פוגעת בפני כדור הארץ בזווית חדה יותר ( ולכן הקרינה חזקה פחות , ( ושורר שם חורף : הטמפרטורות נמוכות יותר יחסית לשאר העונות , הימים קצרים והלילות ארוכים . ככל שמתרחקים מקו המשווה צפונה , החורף קר יותר והלילות ארוכים יותר , עד כי בחוג הקוטב , צפונית לקו הרוחב 66 . 5 ° צפון , שורר חושך במשך כשלושה חודשים בשנה , ובקוטב הצפוני עצמו שורר חושך במשך חצי שנה . היום הקצר ביותר בחורף הצפוני הוא ה22- בדצמבר . היום הזה , שבו השמש נמצאת בזנית בקו רוחב 23 . 5 ° דרום ( חוג הגדי , ( מכונה יום ההיפוך הצפוני או יום המפנה החורפי . עונות המעבר - האביב והסתיו : עונות המעבר הן תקופות השנה שבהן חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי פונים אל השמש באופן שווה . התאריכים 21 במארס ו23- בספטמבר מכונים " ימי השוויון , " כי בימים האלה בכל קווי הרוחב שורר אור במשך 12 שעות בדיוק , וחושך במשך 12 שעות בדיוק . בשני הימים האלה השמש נמצאת בזנית מעל לקו המשווה . קיץ בחצי הכדור הצפוני , וחורף בדרומי : בתקופה שבה זווית הפגיעה של קרני השמש נמצאת בזנית בין קו המשווה ובין חוג הסרטן 23 . 5 ° ) צפון , ( שורר קיץ בחצי הכדור הצפוני : הטמפרטורות השוררות שם בתקופה הזאת גבוהות יותר מאשר בעונות האחרות , הימים ארוכים והלילות קצרים . לעומת זאת , באותה תקופה , בחצי הכדור הדרומי פחות קרינת שמש מגיעה לפני הקרקע , ושורר שם חורף : הטמפרטורות נמוכות , הימים קצרים והלילות ארוכים . בתקופה הזאת , ככל שמתרחקים מקו המשווה דרומה , החורף קר יותר והלילות ארוכים יותר , עד כי באזור חוג הקוטב ( קו הרוחב 66 . 5 ° דרום ) שורר חושך במשך כשלושה חודשים ברציפות , ובקוטב הדרומי עצמו שורר חושך במשך חצי שנה . היום הארוך ביותר בחצי הכדור הצפוני הוא ה21- ביוני . ביום הזה השמש נמצאת בזנית בקו רוחב 23 . 5 ° צפון ( חוג הסרטן , ( ואף הוא מכונה יום ההיפוך הדרומי או יום המפנה הקייצי . . 1 ? סרטטו עיגול המייצג את כדור הארץ , והוסיפו קווים המייצגים את הקרינה המגיעה לכדור הארץ בקו המשווה ובאזורי הקטבים . . 2 מדוע כמות קרינת השמש ילחידת שטח חלשה יותר באזור הקטבים לעומת אזור קו המשווה ? . 3 מהו הגורם הקובע את עוצמת הקרינה של השמש בשטח נתון ? . 4 מדוע חם יותר בקיץ ? ומדוע קר יותר קרוב לקטבים ? . 5 בין איול קווי רוחב מגיעה השמש לזנית במשך הנשה ? . 6 ביום שבו השמש מגיעה לזנית באזור מסוים , באיזו שעה משעות היום זה קורה - בבוקר , בצהריים או בערב ? הסבירו את תשובתכם . . 7 היעזרו במפות המתאימות באטלס וכתבו באיזה תאריך השמש נמצאת בזנית במקומות האלה : האי טייוואן ; העיר סאו פאוול בברזיל ; קמפלה , בירת אוגנדה . . 8 האם בישראל השמש יכולה להימצא בזנית ? נמקו את תשובתכם . . 9 היעזרו באטלס וכתבו : כאשר באוסטרילה שורר חורף , איזו עונה שוררת במקומות האלה : אוסטריה , מכסיקו , דרום אפריקה , יפן . . 10 האם בכל מקום על פני כדור הארץ אורך היום ואורך היללה משתנה במשך הנשה ? הסבירו את תשובתכם . . 11 שערו מה היה קורה על פני כדור הארץ איול ציר כדור הארץ לא היה נמצא בנטייה ביחס למישור המילקה . הסבירו את השערתכם . . 12 אל הקוטב הצפוני ואל הקוטב הדרומי מגיעה קרינת השמש , ועל כן שורר בה יום במשך חצי נשה . תארו שתי סיבות לכך שבמהלך מחצית זאת של הנשה הקרח לא נמס כוול .

קודם  |  הבא