|
עמוד:140
כאשר מי הגשמים מגיעים אל פני הקרקע והופכים לנגר עילי , הם מתחילים לזרום על המדרון , הן בשכבה דקיקה ולא אחידה והן בערוצים קטנטנים . הגורמים המכתיבים את נתיב זרימתם של המים הם מרכיבי נוף מקומיים , כגון שברי אבנים או צמחים . בהמשך דרכם המים מתקבצים לאורך קווי זרימה ויוצרים ערוצים קטנים , הסוחפים אתם חומרי בלית קטנים . הערוצים הקטנים מתאחדים ויוצרים יובלים ההולכים וגדלים בממדיהם , בכמות המים הזורמת בהם ובגודלם של חומרי הבלית שהם סוחפים אתם . המים זורמים ביובלים עד שהם נשפכים אל אפיקו של נהר או של נחל . האפיק המאוחד ממשיך בזרימתו כלפי מטה עד שהוא מגיע אל בסיס סחיפה - ימה , ים או אוקיינוס - ונשפך אליו . כל השטח שהמים וחומרי הסחף נאספים ממנו במערכת הנהר בדרכם אל בסיס הסחיפה נקרא "אגן ניקוז"או "אגן היקוות . " כל אזור באשר הוא נחלק לאגני ניקוז . הקו המפריד בין אגני הניקוז נקרא "קו פרשת המים" - זהו קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר באזור מסוים , "קו" שהמים זורמים ממנו לשני כיוונים שונים . ( בשטח אין , כמובן , סימנים לקו זה ( . קווי פרשת המים מפרידים בין אגני ניקוז בעלי סדרי גודל שונים : החל בקו פרשת מים יבשתי המפריד בין אגני ניקוז הזורמים לשני אוקיינוסים שונים ( לדוגמה , קו פרשת המים ביבשת אמריקה , המפריד בין המים הזורמים אל האוקיינוס האטלנטי לבין המים הזורמים אל האוקיינוס השקט ;( דרך קו פרשת מים ארצי , המפריד בין אגני הניקוז של מדינה מסוימת ( לדוגמה קו פרשת המים בישראל , היוצר הפרדה בין המים הזורמים אל הים התיכון לבין אלה הזורמים אל עמק הירדן , הבקעה והערבה ;( ועד לקו פרשת מים משני , המפריד בין הזרימה של היובלים הקטנים הזורמים לנחל אחד לבין הזרימה של היובלים הזורמים לנחל אחר . בסיס הסחיפה - האזור הנמוך ביותר שמי הנהרות , המנקזים אזור מסוים , נקווים בו . אגן ניקוז , אגן היקוות - השטח שממנו נאספים , מתנקזים , המים ונקווים באפיק הנחל או הנהר . קו פרשת המים - קו דמיוני המתמשך לאורך רכסי הרים ( בין הנקודות הגבוהות ביותר מבחינה טופוגרפית , ( ומשני צידיו המים זורמים לשני כיוונים שונים . מערכת נהר
|
|