|
|
עמוד:58
. 3 החלקה בתהליך ההחלקה שני לוחות טקטוניים מחליקים זה לצד זה לאורך עשרות עד מאות קילומטרים . במהלך תנועה כזאת גוש סלעים גדול ניתק מגוש שלצידו - האחד נע לכיוון אחד והשני נע לכיוון ההפוך - זהו שבר תזוזה אופקי . שברי התזוזה האופקית הגדולים בעולם הם : שבר סן אנדראס בקליפורניה , שבו שני גושים נעים לכיוונים שונים לאורך כ400- ק"מ ; השבר הצפון אנטולי בטורקיה , שהתנועה בין שני צידיו מסתכמת גם היא בכ400- ק"מ ; בקע הירדן ( חלק ממערכת השבר הסורי אפריקני , ( שהתנועה בין שני צידיו מסתכמת ב105- ק"מ . לסיכום , במפה שבתחתית העמוד תוכלו לראות את סוגי התנועות השונים ואת הגבולות בין הלוחות הטקטוניים השונים - הלוחות המרכיבים את הליתוספרה של כדור הארץ . קצב תנועתם של הלוחות ראינו שגיל הסלעים משני צידיו של רכס מרכז אוקייני הוא זהה . כאשר בודקים שני גושי בזלת בני אותו הגיל משני צידי הרכס , ומודדים את המרחק ביניהם , אפשר לחשב את קצב פתיחת האוקיינוס , הלוא הוא קצב תנועת הלוחות . מסתבר שקצב התנועה של הלוחות ברכס מרכז-אוקייני הוא מהיר 10 - ס"מ בשנה . בשברי ההחלקה הקצב שונה : התנועה על שבר סן אנדראס ועל השבר הצפון אנטולי בטורקיה היא בקצב של 2 . 5 ס"מ בשנה , ובשבר הסורי-אפריקני הקצב הוא 0 . 5 ס"מ בשנה . באזורי ההתנגשות הקצב גבוה יותר - באינדונזיה , למשל , נמדדה נחיתת הלוח בקצב של 30 ס"מ בשנה ! הלוחות הטקטוניים וסוגי התנועות השונים ביניהם שבר סן אנדראס התנועה לאורך השבר : הגוש המערבי זז צפונה כ400- ק"מ , מאז לפני כ20- מיליון שנים ועד היום
|
|