|
|
עמוד:36
בפסגה שנערכה בדצמבר 2007 באי באלי שבאינדונזיה החליטו המדינות המשתתפות לנסות ולהמשיך את רוחה של אמנת קיוטו , ולנקוט בצעדים ההכרחיים להפחתת הפליטה של גזי החממה במדינות המפותחות ובמדינות הפחותמפותחות . בהמשך להחלטה זאת התכנסה בדצמבר 2009 ועידה בין-לאומית של האו"ם בעיר קופנהאגן שבדנמרק . למרות הציפיות לא התקבל בוועידה הסכם מחייב להפחתת הפליטות של גזי החממה , אבל התקבלו הסכמות בין ארה"ב , סין , הודו , ברזיל וקוראה הדרומית להפחתת הפליטות . כן התקבלה התחייבות של רוב מדינות העולם להפחתת הפליטות , להקטנת הכריתה של היערות , ולתמיכה כספית במדינות הפחות מפותחות והתת-מפותחות עד שנת . 2020 נציגי מדינות אלה , הנפגעות העיקריות מההתחממות הגלובאלית , השמיעו ביקורת על הסכמים חלקיים אלה . מלבד הכינוסים הגדולים כמו זה שבקיוטו וזה שבקופנהאגן , ממשיכות להתקיים ועידות בין-לאומיות במטרה לבנות תכניות ביניים ב2- תחומים עיקריים : הפצת טכנולוגיות להפחתת גזי החממה , ומימון הסתגלותן של מדינות פחות-מפותחות לנזקים הנובעים מהתחממות האקלים . במקביל מתקיימות פגישות במסגרות נוספות , למשל : במסגרת הדיונים של הפרלמנט האירופי , שהתכנס בבריסל בשנת , 2008 הוחלט על תכנית שלפיה עד שנת 20 % - 2020 מן האנרגיה שמפיקות מדינות האיחוד תהיה אנרגיה ירוקה . אמנת קיוטו אינה כוללת מנגנון אכיפה , והפיקוח על יישומה תלוי ברצונן הטוב של מדינות העולם החתומות עליה . בין המדענים יש הכרה ברורה שרק שיתוף פעולה בין-לאומי , ואכיפת חוקים ותקנות , יוכלו להרחיק את תושבי כדור הארץ מהתרחשותו של אסון אקלימי . לממשלות , לגופים ולארגונים הקמים ברחבי בעולם יש אינטרסים שונים בנוגע לפעולות שיש לנקוט לנוכח תהליך ההתחממות . ביניהם אפשר למצוא : מדינות בעלות אינטרסים כלכליים או פוליטיים שונים ; אילי נפט או מדינות המחזיקות עתודות נפט גדולות ; בעלי חוות רב-לאומיות ביערות העד שבאפריקה , באסיה ובדרום אמריקה ; תעשיינים המעוניינים להמשיך ולשווק את תוצרתם המזהמת , ולעומתם - תעשיינים המבקשים להרחיב את תעשיית "המוצרים הירוקים ; " מדענים המעוניינים בתקציבי מחקר גדולים , ועוד ועוד . לכל אחד מאלה יש דעה שונה על הדרכים להתמודדות עם תהליך ההתחממות . לדוגמה : בקרב המדינות שבשנים האחרונות מתקיימת בהן תנופת פיתוח גדולה - סין , הודו ודרום קוריאה , למשל - רווחת הדעה כי נטל ההפחתה של גזי החממה צריך ליפול בעיקר על המדינות המפותחות והמתועשות - ארצות הברית ומדינות מערב אירופה , למשל . טענתן היא שכיום הן מצויות בתנופת פיתוח גדולה המביאה לשיפור ברמת החיים של תושביהן , וכי יש לאפשר להן להמשיך בתהליכים אלה ולא לדרוש מהן להאט את תנופת הפיתוח . דמות מפתח בעשייה הבין-לאומית בתחום זה היא נשיא ארצות הברית . בעת כתיבת ספר זה הכריז הנשיא אובמה הכרזות שונות בתכלית מאלה של קודמו , ג'ורג' בוש . בהצהרותיו של אובמה ניכרת הבנה להיקף הבעיה ולתפקיד שמדינתו צריכה למלא בהובלת שינויים בדרך ההתמודדות עם ההתחממות של כדור הארץ . הגישות של בעלי האינטרסים השונים אינן קבועות - הן משתנות בהתאם לתהליכים פוליטיים , חברתיים וכלכליים , וכך גם הנושא כולו דינאמי ונתון לשינויים . אמנת קיוטו דנה גם בסחר בכמויות ההפחתה בפילטת גזי החממה . באמנה נקבע כי המדינות הפחות-מפותחות אינן מח ff יבות בהפחתת הפליטה של הגז . אבל , אם מדינה פחות-מפותחת מצילחה להפחית בתחומיה את פילטת הגזים בנשה מסוימת - מחשבים את כמות הגזים שהפחיתה , והיא יכולה למכור אותה למדינה מתועשת שלא הפחיתה את מולא פילטת הגזים שהיא נדרשת לה לפי האמנה . האם , לדעתכם , סחר כזה רצוי לעולם ? נמקו את תשובתכם . 100 אלף איש השתתפו בהפגנה שקראה למשתתפי ועידת קופנהאגן להגיע להסכם אפקטיבי בסוגיית ההתחממות
|
|