|
|
עמוד:32
היכולת להתמודד עם התוצאות של השינוי האקלימי , אינה אחידה . במדינות הפחותמפותחות ובמדינות התת-מפותחות , בעיקר אלה השוכנות באפריקה ובאסיה , הסובלות כבר כיום ממחסור במים ומהידלדלות הקרקעות , התוצאות עלולות להיות חמורות במיוחד . במדינות אלה האוכלוסייה גדלה במהירות וזקוקה לכמויות מזון הולכות וגדלות , רמתן של מערכות התשתית נמוכה , והאמצעים הטכנולוגיים שנמצאים בשימוש מועטים . כך אין בידי המדינות האלה מספיק ידע ומשאבים לטפל בקשיים הנובעים מנזקי טבע בכלל , ומההתחממות הגלובאלית בפרט , וצופים כי הנזקים הנובעים מתופעה זאת עתידים להחריף את בעיות הרעב , העוני והמחלות המאפיינים את החיים במדינות אלה . נציג דוגמאות אחדות : - רבות מן המדינות הפחות-מפותחות והתת-מפותחות סובלות כבר כיום מפגיעה חמורה בכלכלתן וביכולת שלהן לספק מזון ומים נקיים לתושביהן , בין היתר בגלל בצורות ההולכות ומחריפות . - יש מדינות ( בעיקר בדרום-מזרח אסיה ובמרכז אמריקה ) הנפגעות מסופות הרס עזות שתדירותן הולכת וגוברת , והן מתקשות לתקן את הנזקים החמורים בנפש , ברכוש ובתשתיות . - הירידה בכמויות השלג בהרים , המצמצמת את כמותם של המים הזורמים בנהרות באביב ובקיץ , מחריפה את קשיי המדינות האלה באספקה סדירה של מים להשקיה ולשתייה . - כאשר מדינות עניות נפגעות ממחלות או ממגפות שנגרמו כתוצאה מההתחממות הגלובאלית , אין הן יכולות להיערך למניעתן או לטפל בתוצאותיהן - בגלל המחסור בתקציב , בידע ובתשתיות , הקיימים בהן . מודלים לחיזוי אקלימי אוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים בעולם פיתחו מודלים לחיזוי אקלים , שלפיהם ניתן להעריך את טיבו של אקלים כדור הארץ בעתיד ואת תוצאותיה של ההתחממות הגלובאלית . המדענים בונים את התחזיות בעזרת " מודל אקלימי" - מערכת של משוואות מתמטיות מורכבות , המתארות את התהליכים המתרחשים במערכת האקלימית , ופתרונן מתבצע בעזרת מחשבי-על בעלי כושר חישוב גבוה . המודל נותן תמונה על השינויים הצפויים במערכת האקלים בדומה למה שנעשה במודלים של חיזוי מזג אוויר , המוסרים את התחזיות היומיות באמצעי התקשורת השונים . רמת הדיוק של התחזית האקלימית לטווח של עשרות שנים אינה יכולה להגיע לזו של תחזית מזג האוויר לטווח של מספר ימים , ולמרות זאת , זהו כלי רב עוצמה לתיאור מגמת השינוי האקלימי הצפוי . הקושי ביצירת מודל לחיזוי האקלים נעוץ בצורך לתאר במדויק כל אחד מהמרכיבים הרבים הכלולים במערכת האקלים , ואת האופן שבו כל אחד מהם מגיב עם מרכיבי המערכת האחרים . על כל אלה יש להוסיף את תרומת המין האנושי , אשר השפעתו על המערכת גדלה והולכת . נבחן , לדוגמה , את השפעת גודלה של האוכלוסייה על מערכת האקלים : ככל שהאוכלוסייה גדלה - גדלים צורכי האנרגיה , המזון , המים והשטח שהיא תופסת , גדלות כמויות הגזים שנפלטות לאטמוספרה , ומשתנה שיעור האלבדו ; וככל שהאוכלוסייה גדלה - עולה מספר הטיסות של מטוסי הנוסעים , וגדל הזיהום שהם מותירים אחריהם באטמוספרה . כדי להעריך את צורכי האוכלוסייה בעתיד נחוץ לדעת מה יהיה מספר תושבי כדור הארץ בעוד 50 , 20 ו100- שנה ( בהתאם לטווח החיזוי הדרוש , ( ולהניח מה יהיה מבנהו של משק האנרגיה - האם הוא יהיה כמו בימינו , מבוסס לחלוטין על דלקים פחמניים , או שמא תימצא הנוסחה הגואלת לאנרגיה ירוקה וכמות הפליטה של פחמן דו-חמצני תתייצב ואולי אף תפחת . המדינות הפחות-מפותחות - מדינות המתאפיינות ברמת חיים נמוכה , ברמת תשתיות ושירותים ירודה , וברמת טכנולוגיה נמוכה . ברובן האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר בגלל שיעורי ילודה גבוהים . בקרב המדינות הפחותמפותחות מצויה קבוצת מדינות שרמת הפיתוח שלהן היא הנמוכה ביותר . זאת היא קבוצת המדינות התתמפותחות . אנרגיה ירוקה - אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה , ואינה תורמת לפליטת גזי החממה לאטמוספרה .
|
|