"עקומת קילינג" - ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה בין השנים ‭2008-1958‬ הצורה המשוננת של הגרף נגרמת בשל חילופי העונות בין הקיץ והחורף: בחודשי האביב והקיץ, כשהצמחייה ירוקה ותהליך ההטמעה (הפוטוסינתזה) נמצא בשיאו - הצמחים מנצלים כמות גדולה של פחמן דו-חמצני מן האטמוספרה לשם ההטמעה, ולכן ריכוזו של הגז הזה באטמוספרה יורד. בחורף, העונה שבה השלכת והיעלמות העלים הירוקים מביאות להקטנה ניכרת של תהליך הטמעה - כמות קטנה יותר של פחמן דו-חמצני מנוצלת לתהליכי ההטמעה, ואז עולה ריכוזו באטמוספרה


עמוד:23

הרחק ממוקדי תעשייה ותחבורה . זוהי הוכחה לכך שהעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני אינה מקומית אלא היא תופעה גלובאלית , תופעה המתרחשת בכל רחבי העולם . המדידות הרציפות והנתונים שנצברו יחד בין השנים 2008-2000 ותוארו בגרף המכונה " עקומת קילינג , " מוכיחים בבירור שריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה עולה בהתמדה . מסתבר כי במשך 50 שנה , משנת 1958 ועד לשנת , 2008 עלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה מ315- חלקיקים למיליון ל385- חלקיקים למיליון , כלומר , עלייה של 70 חלקיקים למיליון . הקצב הממוצע הוא 1 . 4 חלקיקים למיליון בשנה , אך מבט מדוקדק בגרף מראה כי בשנים האחרונות חלה עלייה מואצת מעט והקצב הוא 2 . 0 חלקיקים למיליון בשנה . " עקומת קילינג" - ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה בין השנים 2008-1958 הצורה המשוננת של הגרף נגרמת בשל חילופי העונות בין הקיץ והחורף : בחודשי האביב והקיץ , כשהצמחייה ירוקה ותהליך ההטמעה ( הפוטוסינתזה ) נמצא בשיאו - הצמחים מנצלים כמות גדולה של פחמן דו-חמצני מן האטמוספרה לשם ההטמעה , ולכן ריכוזו של הגז הזה באטמוספרה יורד . בחורף , העונה שבה השלכת והיעלמות העלים הירוקים מביאות להקטנה ניכרת של תהליך הטמעה - כמות קטנה יותר של פחמן דו-חמצני מנוצלת לתהליכי ההטמעה , ואז עולה ריכוזו באטמוספרה כמות הפליטה של הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה , 2004-1850

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר