|
|
עמוד:218
הגולשת עלולה ' לדרוס ' נתונים חיוניים לתכנית ולעתים גם קטעים מהתכנית עצמה . לכן , פרט למקרים בהם קיים מחסור חמור בזיכרון , מעדיפים מתכנתים מנוסים להקצות בנדיבות מקום בזיכרון עבור המחסנית . סגמנט הנתונים בסגמנט הנתונים של תכנית המקור מגדיר המתכנת את המשתנים של התכנית , מעניק להם שמות וקובע את כמות בתי הזיכרון המוקצים עבור כל משתנה . במידת הצורך , קובע המתכנת גם את ערכם ההתחלתי . מותר אמנם להגדיר משתנים גם בסגמנט הקוד , אך נוח יותר לכתוב תכנית שבה המשתנים מוגדרים בסגמנט הנתונים . הגדרת משתנים והקצאת מקום עבורם יכולה להיעשות באמצעות ההנחיה – Define Byte ) DB הגדר משתנה בגודל בית ) וההנחיה – Define Work ) DW הגדר משתנה בגודל מלה . ( נעסוק בהנחיות בהמשך סעיף זה . המשפטים הבאים מציגים דוגמה לסגמנט נתונים במודל : SMALL SUM DW 65000 NO–OF–EVENTS DW 0 LENGTH DB ? . DATA סגמנט הקוד עד כה עסקנו בסגמנט הנתונים ובסגמנט המחסנית ; סגמנטים אלה מכילים מידע המשמש את התכנית . סגמנט הקוד מכיל את התכנית עצמה . ריצה של תכנית מחשב , במחשב דוגמת המחשב האישי של , IBM דומה במידת-מה למירוצו של אצן במירוץ שליחים : הוא מקבל את השרביט מהאצן שקדם לו , ולאחר סיום ריצתו עליו למסור את השרביט לאצן הבא אחריו . תכנית המחשב מקבלת את השרביט ממערכת ההפעלה , כדי שהיא תוכל לרוץ , וכשהיא מסיימת את ריצתה , עליה למסור את השרביט הלאה . ואולם , בניגוד למירוץ השליחים , התכנית מחזירה את השרביט בחזרה למערכת ההפעלה .
|
|