|
עמוד:211
מבנה משפט בשפת-הסף של ה8086- כללי התחביר של שפת-הסף של ה , 8086- קובעים כי יש לכתוב כל משפט בשורה נפרדת , כלומר , משפט אינו יכול להימשך מעבר לשורה אחת . אורך השורה יכול להגיע עד 132 תווים . כפי שתראה , לא קשה לקיים מגבלה זו . בדרך כלל תוכלו לרשום , בקלות , את משפטי תכניתך בשורה שאורכה 80 תווים ( זהו האורך של שורה בצג המחשב . ( כללי התחביר קובעים גם את המבנה הפנימי של משפט בשפת-סף : כל משפט מורכב מחלקים הנקראים שדות . במשפט צריך להיות לפחות שדה אחד , אך לא יותר מארבעה שדות . שמות השדות מציינים את תפקידם : . 1 שדה השם ( או התווית ) . 2 Name – שדה הפעולה . 3 Action – שדה הארגומנטים . 4 Arguments – שדה ההערה Comment – כדי שתכנית האסמבלר תוכל לזהות את השדות במשפט , יש להפריד אותם זה מזה , בדיוק כפי שמפרידים מלים במשפט . תו הפרדה יכול להיות התו רווח , התו טבולטור , ( TAB ) או צירוף של שניהם . . 1 הוראה המיועדת לביצוע על-ידי היע " מ , כאשר התכנית תרוץ במחשב . הוראות מסוג זה הן ההוראות של ה8086- שלמדת בפרק , 1 והן נקראות גם הוראות ביצועיות . ( executable instructions ) . 2 הנחיה המיועדת לביצוע על-ידי תכנית האסמבלר ( או תכנית הקישור ) במהלך התרגום של התכנית בשפת-סף והפיכתה לתכנית ריצה . הנחיות מסוג זה נקראות הנחיות לאסמבלר . ( assembler directive ) כיוון שהנחיות אלה אינן הופכות להוראות בשפת מכונה , הן נקראות לעתים גם הוראות מדומות . ( pseudo instructions ) בסעיף זה נרחיב את הדיון בהוראות המדומות , ונראה כיצד משתמשים בהן כדי לכתוב תכנית מקור תקינה בשפת-סף . אך לפני שניגש לכך , נציג בסעיף הבא את כללי התחביר של משפט בשפת-הסף של ה . 8086-
|
|