|
|
עמוד:93
שיטות מיעון כל הוראת מחשב מכילה קוד פעולה . חלק מן ההוראות מכילות אופרנד אחד או שניים , וחלקן אינן מכילות אופרנדים כלל . קוד הפעולה מציין את הפעולה שיש לבצע והאופרנדים ( אם הם מופיעים ) מציינים את הנתונים שההוראה תופעל עליהם . מן הדוגמאות שלעיל אפשר לראות שההוראה MOV ממומשת לגבי סוגי אופרנדים שונים . באופן כללי אפשר לחלק את האופרנדים המצוינים בהוראות לארבעה סוגים : נתונים אוגרים במיקרו-מעבד כתובות בזיכרון מפתחי קלט / פלט קיימות שיטות שונות במיקרו-מעבדים לציון אופרנדים , והן נקראות שיטות מיעון . ( Addressing modes ) כדי לכתוב תכנית בשפת סף צריך להכיר את שיטות המיעון האלה , ולבדוק את השיטה המתאימה ביותר לשימוש בתכנית מסוימת . בשורות הבאות נסקור שיטות מיעון בסיסיות ונדגים את השימוש בהן במיקרו-מעבד . 8086 מיעון מידי ( Immediate addressing ) בשיטת המיעון המידי , הנתון הוא חלק מהגדרת ההוראה . לכן אפשר להשתמש בשיטה הזאת רק אם ערכו של הנתון ידוע מראש בעת כתיבת התכנית . אנו השתמשנו בשיטת המיעון הזאת בהוראה MOV לציון הכתובת של מפתח הפלט המקבילי , שהיא קבועה וידועה מראש . לדוגמה : MOV DX , 379 h בתכנית בשפת סף אנו קובעים את כתובת הסגמנט בתחילת התכנית , אולם איננו משתמשים בה במהלכה . אנו משתמשים רק בכתובת היחסית שהיא ההיסט של תא כלשהו מתחילת הסגמנט . אפשר גם לקבוע ולהתייחס אל הזיכרון כמורכב רק מסגמנט אחד ושכתובתו של סגמנט יחיד היא . 0 שיטת עבודה כזאת מכונה 'model small ' ונשתמש בה לכתיבת תכניות כמתואר בסעיף . 1 . 9
|
|