|
|
עמוד:103
״כמה זה עולה״ מהירי המים מה ייתן המלך שיתעה לבדו במדבר עבור כוס מים? כמה ישלם תמורתה שומר היערות שחי ליד מקורות הנהר? מים עולים כסף. כמה? במה תלוי המחיר? על פי מה הוא נקבע? מי משלם וכמה? מקורות המים מפותחים בעיקר על ידי רשויות השלטון. הפקת מים, בניית מתקנים וצינורות, פיקוח על איכותם, הקמת מערכות ביוב - כל אלה עולים כסף רב, וקביעת מחיר למים נועדה, ראשית כול, לממן את הוצאות הפקתם ואספקתם של המים )כלומר, הובלתם.( תמחור המים משמש גם כאמצעי לפיקוח על צריכתם. רשויות המים יכולות לקבוע מחירים שתים על פי כמה גורמים: א. היקף הצריכה - אם השימוש במים שפירים הוא בזבזני במיוחד, מחיר המים עולה. ב. השימושים השונים של המים - אפשר לתמוך ולסייע למגזרים מסוימים לפי שיקולים שונים - לעודד או להגביל גידולים או מוצרים שונים בתחום החקלאות או התעשייה. לדוגמה, מחיר גבוה של מים שפירים יעודד חקלאים ותעשיינים לגדל גידולים ולייצר מוצרים שאינם דורשים כמויות מים גדולות או לבחון אפשרות להשתמש במים מאיכות נמוכה יותר )ובמחיר נמוך יותר.( מחיר גבוה של מים שפירים גם יעודד תעשיינים להשקיע במערכת מיחזור במפעליהם כדי לחסוך בהוצאות המים, וכך גם ייחסכו מים יקרים. ג. איכות המים - הוזלת המחיר של מי קולתים מטוהרים מעודדת שימוש בהם )למשל, בחקלאות,( וכך אפשר להפנות כמות גדולה יותר של מים שפירים לשימוש ביתי. באמצעות דירוג מחירים וקביעת מחיר גבוה ל״צריכת יתר״ אפשר גם ״להעניש״ צרכנים על שימוש לא אחראי ועל בזבוז, על התרשלות בתיקון מערכת המים שלהם וכן על צריכת מותרות.
|
|