|
|
עמוד:32
והשארית../ למעלה: מים עיליים ״שארית״ המים, אותו חלק קטן של מי הגשמים שאינם מתאדים ואינם חודרים אל תוך הקרקע, זורמת על פני השטח בערוצים ובוואדיות או בתעלות מלאכותיות, ולבסוף נקווית באגמים טבעיים ומלאכותיים או זורמת אל הים. אלה הם המים העיליים או מי הנגר העילי. האזור שממנו מתנקזים מים לנחל, לנהר או לאגם נקרא ״אגן ההיקוות״. לאגני ההיקוות יש מגוון צורות וגדלים. בחלק מהם יש הרים וגבעות, ואחרים שטוחים לגמרי. המים הזורמים באגן ההיקוות עוברים בדרכם מדבריות, שדות חקלאיים, כפרים וערים, וכל אלה משפיעים על זרימת המים. הגבול בין שני אגני היקוות קרובים נקרא ״קו פרשת המים״. באזורנו יש מעט מאוד נחלי איתן, הניזונים ממי מעיינות גדולים וזורמים במשך כל השנה. רוב נחלי האזור הם נחלי אכזב, המוליכים מים רק לאחר גשמים חזקים, ובשאר השנה הם יבשים. כאשר כמות הגשמים גדולה מיכולת הספיגה של הקרקע, המים זורמים על פני השטח ומתנקזים אל הנחלים. לעתים, אחרי גשם עז במיוחד, נוצרים שיטפונות גדולים, והנחלים מתמלאים במים למשך שעות ספורות. המים גועשים בפתאומיות, רעם שיטפונם נשמע למרחקים והם מגלגלים וסוחפים כל מה שנקרה בדרכם - גושי סלע גדולים, שברי עצים, וגם פסולת ביתית, תעשייתית וחקלאית. שיטפונות הם ארועים חשובים באגן הניקוז. שיטפונות מתרחשים כאשר כמות המים עולה על כמות הספיקה של הנחל )כלומר יכולתו להכיל את כמויות המים בין גדותיו.( הזרימה העזה של מי שיטפןן סחפה עימה קטע כביש
|
|