|
|
עמוד:22
דרך המים בסלע מתחת לפני השטח מצויות שכבות שבהן יש מים ואוויר ומתחתן מצויות שכבות רוויות במים )כלומר, שבהן כל הסדקים והחללים מלאים מים.( האופק העליון של השכבה הרוויה במים נקרא ״מפלס מי התהום״. מפלס זה יכול להיות ממש מתחת לפני הקרקע או בעומק של מאות מטרים. מים עיליים )מי גשמים תחלים( מחלחלים מפני השטח אל תוך הקרקע, ממשיכים לחדור דרך שכבות סלע חדירות, עד שהם נתקלים בשכבה אטימה, הנקראת ״אקוויקלוד״, ונקווים מעליה. אלה הם מי התהום. שכבת הסלעים הנושאת בתוכה את מי התהום נקראת "אקוויפר" )ובעברית: ״אקווה.(" ישנם אקוויפרים הבנויים אבן חול או חלוקים, ובהם נקווים המים בחללים שבין גרגרי החול או החלוקים, וישנם אקוויפרים של אבן גיר או אבן אטומה אחרת, ובהם נקווים המים בסדקים ובמערות. המים באקוויפר אינם עומדים. בגלל כוח הכבידה הם זורמים בתוך שכבות הסלע, וכאשר הם נתקלים בשכבת הסלעים האטימה )האקוויקלוד( הם זורמים על פניה, מתחת לפני הקרקע, לעבר אגני ההיקוות שבאזור. שכבה נושאת מים, שבינה לבין פני השטח נמצאות רק שכבות מוליכות, ומי המשקעים חודרים אליה ישירות. שכבת סלעים אטימה למעבר מים. שכבה נושאת מים הנמצאת בין שתי שכבות אטימות )אקוויקלוד.( אזור בפני השטח שדרכו חודרים מי המשקעים אל תוך האקוויפר. אקוויפר חופשי, אשר נשען על שכבה מקומית ובלתי רציפה של אקוויקלוד. בדרך כלל אקוויפר שעון מצומצם בממדיו. רום )גובה( פני המים באקוויפר חופשי, או הרום שאליו יגיעו פני המים במקומות שבהם קודחים בארות. מקום שבו מי התהום נובעים באופן טבעי אל פני השטח. חפירה או קידוח המגיעים אל מי התהום. אקוויפר חופשי: אקוויקלוד: אקוויפר כלוא: אזור המילוי: אקוויפר שעון: מפלס מי תהום: מעיין: באר:
|
|