|
עמוד:16
התחזית לא ברורה חוקרי אקלים ואנשי השירות המטאורולוגי אוספים את נתוני הגשם של אזור מסוים ומארגנים אותם במפת משקעים. אך האם יש מישהו)גם בין המדענים( שיכול לנצל את המידע הזה, למשל, כדי לתכנן ״יום כביסה״ בחורף? האם יש מישהו שיכול להמליץ באמצע החורף, שבוע מראש, על טיול בערוץ של ואדי במדבר? מפת המשקעים מציגה את הכמויות הממוצעות של המשקעים בכל אזור, כפי שחושבו במשך עשרות שנים. אך מפה זו אינה נותנת מושג על פיזור הגשם ועל עוצמתו. את המאפיינים האלה אנו, תושבי האזור, מכירים מניסיון אישי, ויכולים להעיד עליהם ממקור ראשון. כמויות הגשמים משתנות באופן קיצוני משנה לשנה. באזור שלנו אנחנו"מתנדנדים״ בין שנים יבשות מאוד, שנות בצורת, לבין שנים ברוכות בגשם. אי אפשר לחזות מראש את אופייה של עונת הגשמים הקרובה וגם לא את מועדי התחלתה וסופה של עונה זו. עונת הגשמים באזורנו נמשכת בדרך כלל מחודש נובמבר ועד חודש מרץ, אך כולנו זוכרים שנים שבהן הגשמים החלו לרדת מאוחר יותר או מוקדם יותר מחודשים אלה. גם הפיזור של ימי הגשם בעונת הגשמים משתנה בקיצוניות משנה לשנה. כתוצאה מכך, גם שנים שבהן כמות הגשמים סבירה יכולות להיות שנים של ״בצורת חקלאית״. כלומר, גם בשנים אלה יכול להיגרם נזק ליבולים החקלאיים, אם הגשם יורד מוקדם מדי או מאוחר מדי, או אם חלה הפסקה ממושכת מאוד בין הגשמים. בשנת 1990 היו 4 חודשים יבשים לגמרי ו -3 חודשים נוספים שבהם ירד מעט מאוד גשם בירושלים. לעומת זאת בעיר בירמינגהם שבאנגליה ירדו בסך הכול פחות גשמים במשך השנה, אבל הגשם בכל אחד מחודשי השנה. איך, לדעתכם, משפיעה עובדה זו על אופי הצמחייה בשתי הערים?
|
|