|
|
עמוד:206
בסך-הכול , המעבר לאורך הגל החדש ולשימוש בסיבים חד-אופניים , הגדיל את הקיבולת של המערכת פי , 10 ואף יותר מכך . בדור השלישי - באמצע שנות ה80- של המאה ה - 20- הוכנסו שכלולים נוספים , בעיקר במקור האור : אורך הגל - החלו להשתמש בדיודות לייזר שפעלו באורך הגל . A = 1 . 55 nm באורך גל זה , הניחות קטן בהרבה מאשר בשני אורכי הגל הקודמים . למעשה , באורך הגל הזה הניחות בסיב הוא מינימלי . גם דיודות לייזר אלה היו עשויות מן התרכובת , inGaAsP אם כי היחסים בין המרכיבים - שונים . התוצאה הייתה הגדלת טווח התקשורת , ולכן הגדלת המרחק בין מהדרים עוקבים ( כלומר , הפחתת מספרם . ( קו לזירה צר מאוד - פותחו דיודות בעלות קו לזירה יחיד , צר מאוד . התוצאה הייתה הפחתה רבה של הנפיצה הצבעית , ועקב כך הגדלת קצב הסיביות בערוץ . שני השיפורים האחרונים הביאו לגדילת קיבולת הערוץ פי כמה עשרות . דור : 4 גילוי אופטי קוהרנטי בדור הרביעי הוכנס שיפור בשיטת הגילוי , עם המעבר לגילוי אופטי קוהרנטי . ( optical coherent detection ) הסבר מפורט של שיטה זו חורג ממסגרת הלימוד כאן , אם כי נציין שהשיטה דומה במקצת למקלטי הסופר הטרודיין שלמדתם כבר במסגרת התקשורת . יתרונה של שיטה זו הוא ברגישות הגבוהה יחסית של המקלט . על אף יתרון זה , שיטת הגילוי הקוהרנטי לא הוכנסה לשימוש נרחב , וזאת עקב הופעתו של המגבר האופטי . דור : 5 החלפת המהדר האלקטרואופטי במגבר האופטי כפי שציינו , האות האופטי מתקלקל תוך כדי התפשטותו לאורך הסיב , בגלל תופעות הניחות והנפיצה . הניחות מוריד מאוד את עוצמת האות , ואילו הנפיצה מורחת את צורת הדפקים , ולכן מקשה על קליטת המידע הטמון בהם - בצד הקולט . לכן , לאורכו של הסיב ( במרווחים של כמה קילומטרים ) התקינו , בדורות הראשונים , מהדרים אלקטרואופטייס ( איור . ( 6-9
|
|