|
|
עמוד:202
מן הראוי להשוות בין ההתפתחות של ביצועי מערכות התקשורת האופטית ובין ההתפתחות של רכיבי המוליכים למחצה . ההתפתחות בתחום האחרון מתוארת על-ידי חוק אמפירי ( ניסויי , ( שנוסח בתחילת שנות ה70- של המאה ה20- על-ידי אחד ממייסדי חברת אינטל , גורדון מור . החוק נקרא חוק מור . ( Moore ' s law ) החוק מבוסס - בין השאר - על תצפיות של מור על קצב ההתפתחות של רכיבי המיקרואלקטרוניקה . בתמצית , חוק מור אומר שצפיפות הרכיבים המיקרו-אלקטרוניים ( למשל מיקרו-מעבדים ) - כלומר , מספר המעגלים האלקטרוניים בפיסה אחת - גדלה פי ארבע בקירוב כל שלוש שנים . כידוע , אינטל מובילה את התפתחות המיקרו-אלקטרוניקה בעשרות השנים האחרונות , וגם בשעת כתיבת ספר זה . צפיפות זו מבטאת , בעקיפין , את כושר החישוב של המעבדים . למרבה הפלא , אף כי הטכנולוגיה נתקלת מדי פעם במחסומים ( שלעתים נראים בלתי-עבירים , ( חוק מור מוכיח את עצמו לאורך השנים , ומנבא נכון את קצב השיפור . הנקודה המעניינת כאן היא שקצב ההתפתחות של התקשורת האופטית - גדל מהר מקצב הגידול של צפיפות הרכיבים האלקטרוניים ! הקצב גדל פי 10 ( ולא פי ( 4 כל שלוש שנים ! במילים אחרות , קצב התקשורת גדל מהר יותר מקצב העיבוד . ליןנר דיוק : בהנחה ( המפושטת ) שקצב העיבוד יחסי לצפיפות הרכיבים במעבד , כל 3 שנים גדל קצב התקשורת , פי שניים וחצי יותר מקצב עיבוד הנתונים . ההבדל בין הגידול בקצב העיבוד ובין הגידול בקצב התקשורת , מעניין מבחינת השלכותיו על האופן שבו נשתמש בעתיד במחשבים , ועל המבנה של מערכות המחשוב והתקשורת בעתיד . כיום , עיקר פעולות המחשוב מבוצעות במחשב האישי ! למשל , את תוכנת עיבוד התמלילים אנו מתקינים במחשב האישי , ומבצעים באמצעותה את פעולות עיבוד הנתונים הנדרשות . דוגמה אחרת היא צפייה בסרטים : כיום אנו מאחסנים את קובצי הסרטים במחשב , וצופים בהם באמצעות תוכנת נגן מתאימה , שגם היא מותקנת במחשב .
|
|