|
|
עמוד:14
1 . 4 ציוני דרך בהתפתחות התקשורת האופטית בשני העשורים האחרונים של המאה הקודמת , עיקר המאמץ הושקע בפיתוח ובהתקנת ערוצי תקשורת אופטית מהירים , מנקודה לנקודה . השימוש העיקרי היה לתקשורת ארוכת טווח ( דוגמת כבלים אופטיים תת-ימיים . ( המוטיבציה הייתה להגדיל את נפח התקשורת בערוצים העירקיים , ( optical trunks ) שהיוו צוואר בקבוק . ב . ניחות נמוד לדוגמה , לסיב אופטי אופייני לשימושי תקשורת תת-ימית , יש ניחות של . 0 . 2— ניחות זה אמנם תלוי באורך הגל , אולם לא בתדר האפנון של אות km המידע . הניחות נגרם על-ידי מנגנונים שונים בסיב ( בעיקר בליעה בזכוכית , פיזור על-יד פגמים המצויים בסיב . ( ניחות נוסף נגרם עקב עיוותים במבנה הסיב , ועל-ידי כיפופים בסיב . הסיב מבודד מסביבתו ( הסביבה אינה מפריעה לו , והוא אינו מפריע לה ) הוא אינו מקרין החוצה ואינו מושפע מקרינת הסביבה . לכן , ניתן לצופף בכבל אופטי מספר גדול של סיבים , בלי שהללו יפריעו זה לזה . כמו-כן , לא קיימת בעיה של הפרעות אלקטרו-מגנטיות . בעיה כזאת היא מקור קבוע לבעיות במערכות תקשורת אלקטרונית . כשמצופפים מספר כבלים חשמליים זה ליד זה , יש לבצע מאמץ מיוחד כדי לסכך אותם , כדי לבודדם מהפרעות הדדיות . את האור ניתן להנחות בכל מסלול רצוי ניתן לכופף את הסיב , כמעט כרצוננו ( עד כדי רדיוס של כמה ס"מ , ( בלי לפגוע בפעולת ההנחיה שלו . לכן , ניתן להוליך את האור לכל נקודה רצויה . שטח חתך זעיר ומסה " ) משקל ( " קטנה 2 לסיב טיפוסי - ללא ציפוי המגן החיצוני - שטח חתך של כ1- ז 11 ת 0 . 01 בלבד ; ומסה ליחידת אורך של כ- . 25— לשם השוואה , כבל קואקסיאלי טיפוסי ( לתדרי km 2 טלוויזיה ) הוא בעל קוטר של ת / ה / ( 12 . 57 mm ) 4 ומסה ליחידת אורך של כ- km 10— ( כלומר , מסה גדולה פי . ( 400
|
|