|
|
עמוד:229
במערכות התקשורת שאנו עוסקים בהן קיימים שעונים נפרדים במקלט ובמשדר . ההתאמה בין השעונים מתבצעת באמצעות אות המידע המשודר בערוץ . הסיבה לכך היא ששידור או העברת שעון בערוץ נפרד מערוץ המידע מייקר גם את המערכות . נניח שאות המידע הספרתי המשודר בקו הוא האות היחיד המועבר בין המשדר למקלט . עובדה זו נכונה במערכות תקשורת ספרתית הפועלות בקצבים נמוכים . במקלט קיים שעון שתדרו שווה בקירוב לתדר שעון המשדר . השעון במקלט נעזר באות הנקלט כדי להתאים את עצמו כל פעם מחדש לשעון של המשדר . במילים אחרות , אות המבוא משמש לדרבון השעון בקליטה . עובדה זאת מחייבת את האות הנקלט להיות דומה ככל שניתן לאות שעון , כלומר שיהיו בו שינויים תכופים בין " 0 " ל . " 1 " - שיטת עבודה זו נקראת השיטה הא-סינכרונית , להבדיל מהשיטה הסינכרונית , שבה אותו שעון משמש כייחוס הן במקלט והן במשדר . בשיטה הסינכרונית משתמשים לרוב במערכות תקשורת הפועלות בקצבים גבוהים . חשוב לציין כי קיים טווח נרחב של קצבים המשמשים לתקשורת סינכרונית וא-סינכרונית כאחת . בהנחה שהשעון המשמש במקלט נוצר מאות המידע המגיע למבוא המקלט , כפי שהוסבר לעיל , נשאלת השאלה מה עושים אם אות המידע המשודר נשאר זמן רב ברמה " 0 " או ברמה . " 1 " במקרה כזה השעון בצד המקלט " מאבד " את השעון שבצד המשדר , ועלולות להיווצר בעיות בקליטה שמשמעותן שגיאות . תשובה לכך קיבלנו בסעיף הקודם , שבו דנו בנושא הקידוד . שידור האות כפי שהוא בקידוד NRZ עלול ליצור בעיית סנכרון . בשיטת , RZ לעומת זאת , הירידה ל " 0 " - באמצע הספרה " 1 " מבטיחה שגם במצב של רצף של אחדים לא נאבד שעון בקליטה . זו גם הסיבה , למשל , שבין שידור של קטעי מידע משאירים את הקו במצב של . " 1 " כדי לפתור את בעיית הרצף של מספר רב של אפסים פותחו שיטות קידוד נוספות , משוכללות יותר ( דוגמת , AMI מנצ ' סטר או , HDB 3 שלא יוסברו בספר זה ) שבהן נמצא פתרון לסנכרון גם במקרה של רצף אפסים . סנכרון המקלט למשדר בתקשורת ספרתית הוא אחת הבעיות הסבוכות , ונגענו כאן רק בקצה הבעיה . חשוב להבין כי האות הנקלט מגיע לעיתים קרובות כשהוא מל ? וה ברעשים ועיוותים , ובנוסף יש השהיה לא ידועה של האות , כתוצאה מהמעבר בתווך .
|
|