|
|
עמוד:206
עד לשנות השישים של המאה ה20- מכשור המדידה היה בנוי על טוהרת הטכנולוגיות האנלוגיות . עם הופעתם של הטרנזיסטור והמעגלים המוכללים התברר כי ניתן לממש מדידת תדר באמצעים ספרתיים בדיוק טוב בהרבה מאשר באמצעים אנלוגיים . המכשירים הבאים בתור היו מדי המתח , הזרם וההתנגדות . בהתחלה הוחלפה רק התצוגה , מתצוגת מחוג אנלוגי לתצוגת ספרות . אחר-כך הוחלפו גם מעגלי הבקרה . כך חדרו הטכנולוגיות הספרתיות לעולם מכשור המדידה . המשקף הספרתי דחק הצידה את המשקף האנלוגי . מחוללי האותות , מנתחי ספקטרום ומכשירים אחרים עברו שינוי דומה , ותהליך השינוי עדיין נמשך . היום כמעט לא מייצרים מכשירים שאין בהם מעגלים העובדים על עקרונות ספרתיים . הדוגמה השנייה היא מתחום התקשורת . רשת הטלפונים שהחלה להתפתח בסוף המאה ה19- עברה מאז כמה וכמה מהפכות . אנחנו נזכיר כאן רק את השינויים הרלוונטיים לנושא הנדון . בתחילה כל יישומי הרשת היו בשיטה האנלוגית . אותות המידע שהתקבלו במכשיר הטלפון היו אותות מידע אנלוגיים – קול האדם המדבר , המתורגם לאות חשמלי אנלוגי . אות זה עבר דרך התווך ( חוטים וכבלים ) ומרכזיות מיתוג , עד שהוא הגיע ליעדו . בכל מקטע ברשת ובכל פעולת מיתוג נוספו רעשים . ככל שהמרחק הפיזי בין שני המשוחחים היה גדול יותר כך גברו הרעשים , עד כי שני משוחחים שנמצאו במרחק רב זה מזה לא יכלו לשמוע ולהבין זה את זה . בעיית הרעשים החמירה כאשר גדלה כמות המשתמשים ברשת . כאשר כמעט בכל בית היה מכשיר טלפון היה צורך להוסיף מרכזיות , וכך גדלה כמות המקטעים וכמות המיתוגים שנדרשו לקיום שיחה בין שני משתמשים . איור 1 . 2 מבהיר את ההשפעה של גידול הרשתות על איכות העברת הקול בעידן המרכזיות האנלוגיות .
|
|