|
|
עמוד:17
1 . 3 ציוני דרך בהיסטוריה של התקשורת האלקטרונית בטרם ניגש ללימוד מסודר של יסודות התקשורת , נסקור בקצרה ציוני דרך בהיסטוריה של התקשורת האלקטרונית . מערכת התקשורת האלקטרונית הראשונה , הטלגרף , הופעלה בשנת 1838 על-ידי סמואל מורס . ( Morse ) המידע הועבר באמצעות לחיצות קצרות וארוכות על מפסק , שמחובר לכבל שאורכו היה ; 16 km בקצהו השני של הכבל חובר זמזם חשמלי , אשר תרגם את נקישותיו של מורס לזמזומים קצרים וארוכים . ביחס ריבועי למרחק אותו הוא עובר . ללא אמצעי עזר , ברור ששום אדם לא יוכל לנהל שיחה מתל אביב לפתח-תקוה : עוצמת קולו תדעך לרמה מזערית , הרבה מתחת לסף השמיעה של האוזן . למעשה , אנו יכולים לומר שהמרחק גורם למגבלת עוצמה של הקול הנקלט . גם תקשורת חזותית מוגבלת על-ידי המרחק . ממרחק קילומטר אחד כבר לא נוכל להבחין בפרטי כפות הידיים המסמנות סימנים בשפת סימנים . נוכל , אולי , להבחין בנפנופי ידיים , אך המידע שיועבר בצורה זו לא יהיה רב . אמנם , אפשר להעביר הודעות באמצעות מדורות מראש הר מרוחק אחד למשנהו , כפי שעשו אבותינו בראש חודש , אך גם כאן יש מגבלה למרחק שבו ניתן להבחין במדורה . חוץ מזה , מדורה היא אמצעי טכני להגברת השידור , ולא ממש תקשורת המוגבלת לאיברי גופנו . שנית , נוסף על מגבלת המרחק קיימת המגבלה של ריבוי משתמשים בתווך . אם עשרה זוגות אנשים ינסו לנהל עשר שיחות נפרדות בעת ובעונה אחת , בחדר אחד , ברור שכל זוג משוחחים יופרע על-ידי הקולות המגיעים לאוזניו מהמשוחחים האחרים . זוהי , למעשה , תופעת הרעש , המטילה מגבלות על כל מערכת תקשורת , בין אם אנושית ובין אם טכנולוגית . המגבלות האלה של מערכת התקשורת האנושית הטבעית הן שהביאו לפיתוח מערכות התקשורת האלקטרוניות . על כך , בפרק הבא .
|
|