|
|
עמוד:119
כעת נפחית בהדרגה את זרם המגנוט . היינו מצפים , שעקום המגנוט יחזור על עקבותיו לכיוון ראשית הצירים . אולם , עם הקטנת זרם המגנוט , ערך השדה B משתנה על-פי העקום AP ( איור , ( 5-7 וכאשר זרם המגנוט יורד לאפס , עקום המגנוט מגיע לנקודה . P מגנוט נותר מעקום המגנוט אנו למדים , כי גם לאחר שנותק זרם המגנוט , נותר שדה מגנטי בחומר הפרומגנטי . לשדה המגנטי שנותר – קוראים מגנוט נותר , והוא מסומן בדרך-כלל על-ידי . B r תכונה זו של החומר הפרומגנטי , המתבטאת בכך שקיים פיגור בירידת B ביחס לירידת , H נקראת חשל ( היסטרזיס . ( כפיינות מגנטית נחזור לנקודה P בגרף שבאיור , 5-7 כלומר : הנקודה שבה נותק זרם המגנוט . עתה נפעיל זרם מגנוט בכיוון הפוך . הדבר יגרום להיווצרות עוצמת שדה מגנטי , H שכיוונו הפוך לזה , שנוצר קודם לכן . אם נגדיל את זרם המגנוט בכיוון החדש , המגנוט הנותר יילך ויקטן ( כלומר , היווצרות שדה מגנטי בכיוון ההפוך – תגרום להחלשת המגנוט הנותר , ( עד שיגיע לאפס ( בנקודה C r באיור . ( 5-8 לאחר מכן שוב יגדל השדה המגנטי – B עם גידול עוצמת השדה המגנטי , H אולם הפעם בכיוון הפוך , כמתואר באיור . 5-8 לנקודה C r יש חשיבות רבה . שיעורה האופקי של נקודה זו מציין את עוצמת השדה המגנטי , הנדרשת כדי להחזיר את השדה המגנטי לאפס . שיעור אופקי זה נקרא כפיינות מגנטית . * מגנוט נותר נקרא גם מותירות מגנטית , וכן מגנטיות שיורית . איור 5-8 עניבת החשל המגנטי
|
|