עמוד:67

אנו יודעים כי באמצע המגנט השלם לא הייתה מגנטיות חזקה ( כפי שראינו בניסוי עם נסורת הברזל . ( אבל לאחר החיתוך הופיעו קטבים מגנטיים N ) ו ( S- במשטחי החיתוך , כלומר : באותו אזור עצמו , שקודם לא הייתה בו מגנטיות חזקה . אפשר להמשיך ולחתוך את המגנט , ולקבל קטבים מגנטיים נוספים . באיור 3-7 מופיעים שלושה מגנטים , המתקבלים כשחותכים מגנט לשלושה חלקים . ככל שנמשיך בתהליך של חיתוך מגנט , נקבל מגנטים רבים יותר וקטנים יותר . עובדה זו מביאה באופן טבעי להשערה , כי המגנט מורכב ממספר רב של מגנטים זעירים , שלכל אחד מהם יש קוטב צפוני וקוטב דרומי . כל מגנט זעיר כזה נקרא דו-קוטב מגנטי או דיפול מגנטי . באיור 3-8 מופיע תיאור של מוט מגנטי המורכב מדו-קטבים מגנטיים רבים . שדה מגנטי של מגנט ראינו כי מגנטים מושכים או דוחים זה את זה , כלומר , מפעילים כוח זה על זה . כוח הפועל בין מגנטים – נקרא כוח מגנטי . ניסויים פשוטים ביותר מראים כי שני מגנטים מושכים או דוחים זה את זה , גם אם אינם נוגעים זה בזה , וגם כאשר הם רחוקים למדי זה מזה . אנו מסיקים מכך כי המגנט גורם לשינוי בסביבתו , כך שאם מגנט אחר נמצא בסביבה זו , פועל עליו כוח מגנטי . אנו אומרים כי כל מגנט יוצר סביבו שדה מגנטי . אם מכניסים מגנט לשדה מגנטי , השדה המגנטי מפעיל כוח על מגנט זה . קווי שדה מגנטיים עתה נרצה לדעת מהו כיוון הכוח , הפועל על מגנט , הנמצא בשדה מגנטי . כדי לתאר את הכיוון של כוח זה , נציב מחט מגנטית ( כלומר , מצפן ) בנקודות שונות בשדה המגנטי . הכיוון , איור 3-8 דו-קטבים מגנטיים איור 3-7 שלושה מגנטים שהתקבלו מחיתוך של מוט מגנטי אחד

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר