|
|
עמוד:185
3 . 3 . 3 דוגמאות לפונקציות תזמון המבוססות על פונקציית התזמון הבסיסית – השהיה בהפעלה פעולתו הבסיסית של קוצב הזמן , כפי שהוגדרה בדיאגרמת הזמנים שבאיור , 3 . 16 היא השהיה בהפעלה . כפי שנראה בדוגמאות הבאות , ניתן ליצור פונקציות תזמון שונות מפונקציית השהיה בהפעלה , על-ידי שילובה באופנים שונים בתכניות פיקוד , שיתוארו באמצעות דיאגרמות סולם . קוצבי הזמן בדוגמאות אלה יהיו בעלי בסיס זמן של שנייה אחת ויסומנו בשם . TMR דוגמה 3-5 הפעלה לאחר השהיה יש להדליק נורת התרעה 10 שניות לאחר שגשש זיהוי , המותקן בתהליך ייצור , מזהה תקלה בתהליך . ההשהיה בהפעלה דרושה , במקרה זה , כדי לוודא שהתקלה קיימת לפחות במשך זמן קצוב מינימלי , והיא נועדה למנוע מצב שבו הנורה נדלקת במצב של תקלה רגעית . חיבורי המערכת לבקר הם : נורת ההתרעה מחוברת למוצא הבקר ; Q 1 גשש זיהוי התקלה מחובר למבוא הבקר ; I 1 לצורך תזמון המוצא נשתמש בקוצב הזמן . TMR 01 ? שאלה 3 . 12 מה יקרה למוצא קוצב הזמן , אם תנאי ההפעלה יחדל להתקיים לפני תום מניית זמן ההשהיה ? אפשר להגדיר את קוצב הזמן בבקר המתוכנת גם באמצעות שפת פקודות . ( IL ) הפקודות הבאות מגדירות את קוצב הזמן , שהוצג בדיאגרמת הסולם שבאיור : 3-15 002 P 100 001 TMR T 01 000 LD I 1 הפרמטר ( Preset time ) P מגדיר את ערך זמן ההשהיה הרצוי המוגדר לקוצב הזמן .
|
|