|
עמוד:130
2 . 4 . 1 סיווג שפות תכנות שתי שפות ?ִ כנות עיקריות נפוצות כיום לכתיבת תכניות פיקוד עבור בקרים מתוכנתים : שפת דיאגרמת הסולם , ( Ladder diagram ) ושפת ההוראות הלוגיות . ( Instruction list ) שפות ת ִ ֹ כנות אלה נוחות לשימוש וקלות להבנה וללמידה , הדבר נכון ביחס לאנשים העוסקים בתחומי החשמל , הבקרה והאוטומציה , גם ביחס לאלה שאינם מתמצאים בשפות מחשב ובתכנות מחשבים . המשתמש בשפות אלה כותב לבקר תכנית שמפעילה פקודות ופונקציות , המגדירות ליחידת העיבוד המרכזית של הבקר ( ה ( cpu- מה עליה לבצע וכיצד עליה לבצע זאת , כדי להפעיל את המתקן או את התהליך המבוקרים על-ידי הבקר המתוכנת . בשתי השפות משתמשים במונחים הלקוחים ממעגלי הפיקוד החשמליים ומן הממסרים האלקטרו-מכניים : סליל ממסר , מגעי ממסר , חיבור טורי ( AND ) בין מגעים , חיבור 2 . 4 עקרונות התכנות של הבקר המתוכנת באיור אפשר לראות את זמן התגובה הכולל של המבואות והמוצאים , מן הרגע שבו נסגר המפסק , ( ON ) I 0 המסומן באיור במספר , 1 ועד רגע הפעלתה של נורה Q 0 המסומנת באיור במספר . 2 מצבו של המפסק המחובר למבוא I 0 משתנה בנקודה מספר , 1 אולם הוא נקלט בזיכרון הבקר רק בסריקה הבאה , המסומנת בנקודה מספר 2 ( כזכור , קריאת מצב המבואות לבקר נעשית בשלב הראשון של הסריקה . ( זיכרון משתני המוצאים מתעדכן במהלך עיבוד תכנית הפיקוד , ברגע שבו הבקר מעבד את פקודת ההפעלה בתכנית . רגע זה מסומן באיור במספר . 3 מייד כשמסתיים שלב עיבוד התכנית בסריקה , ומתחיל שלב עדכון המוצאים , מופעלת הנורה המחוברת למוצא . Q 0 רגע זה מסומן באיור במספר . 4 אפשר לראות שזמן התגובה , מרגע שהבקר קלט את השינוי במבוא , עד שחל שינוי במוצא , נמשך יותר מזמן סריקה אחד , או למעשה , גדול מזמן סריקה אחד מלא , וקטן מזמן של שתי סריקות .
|
|