|
|
עמוד:16
ערב אחד , כאשר ישבו האריה והאכר ואכלו בנחת ארוחת ערב , אמר האריה : " אנחנו באמת חברים טובים ועושים הכל יחד כמו שרצינו . " האכר הביט אל תוך עיניו של האריה ושתק . לבסוף פנה האכר אל האריה ואמר לו : " אגיד לך את האמת , חברי הטוב , אנחנו חברים טובים , אבל לפעמים כשאני מביט מקרוב על הפנים שלך , אני נזכר שאתה בעל חיים טורף / ואני קצת פוחדו " האריה נעלב מאוד מהמלים שאמר האכר . הוא קם ממקומו , לא אמר מלה , יצא מן הבית ונעלם בתוך היער . לא עבר זמן רב והשודד הרשע חזר לשבת בראש הגבעה ליד הנחל . שוב עצר השודד בגופו את המים ולא נתן להם לזרם למטה אל החלקה של האבר ושוב התיבשו העצים ולא נתנו פרות . יום אחד עמד האכר בין העצים היבשים ונזכר בגעגועים בימים הטובים שבהם עזר לו חברו האריה . לפתע ראה את האריה יוצא מן היער . רץ האכר לקראת האריה ואמר לו בקול רם : " אני כל כך שמח לראות אותך , כל כך גדלתו " ובקול שקט הוסיף ואמר : " ומה שלומך , חברי האריה ? התגעגעתי אליך מאוד . " " עברתי ימים קשים , " ספר האריה לאכר , " אריה גדול ממני פצע אותי פצע כואב בצוארי . "
|
|