|
|
עמוד:305
מצילים את צבי הים אתר אינטרנט פיתוח בר-קיימא: פיתוח סביבתי המבוסס על גישה המשלבת את צורכי הפיתוח והחברה עם צורכי הסביבה. לפי גישה זאת, כל פיתוח בהווה צריך להתבצע תוך ראיית צורכי האוכלוסייה - הן בדור הזה והן בדורות הבאים. .4 בתחום האקולוגי למרות שטחה המצומצם, ישראל עשירה במיגוון מינים של בעלי חיים וצמחים, שחלקם מצויים רק בה. בנייה על השטחים הפתוחים ושינוי הפעילות המתקיימת בהם, פוגעים ולעתים אף הורסים בתי גידול של בעלי חיים ושל צמחים, ועלולים לגרום להיעלמותם של מינים רבים. ומינים של צומח וחי שאבדו מן העולם - אי אפשר להשיבם. )ו11( .5 בתחום הנוף והמורשת בשטחים הפתוחים נשמרים הנופים המאפיינים את ישראל זה מאות ואף אלפי שנים: הצמחייה הים-תיכונית, גידולי חקלאות )כמו שבעת המינים(, אתרים היסטוריים וארכאולוגיים שאבותינו חיו בהם, ועוד. כל יישוב, שכונה או אזור תעשייה המוקמים על שטח פתוח, דוחקים עוד פיסה של טבע, תרבות, מסורת ומורשת אבות. .6 בתחום הפיתוח בר-הקיימא■ שימורם של השטחים הפתוחים בהווה יאפשר שימוש בהם גם בעתיד, וישאיר אותם כעתודות קרקע לטובת הצרכים של הדורות הבאים. ייעור באזורים צחיחים באזורים הצחיחים ובאזורים הצחיחים למחצה, חלק מהמשקעים יורדים במטחים עזים, בתוך זמן קצר, לעתים בתוך מספר שעות. רוב המים אינם מחלחלים בתוך הקרקע והם הופכים לנגר עילי ולשיטפונות. כבר לפני דורות רבים ידעו בני האדם לנצל את מי הנגר העילי ואת מי השיטפונות לשתייה ולהשקיית השדות והבוסתנים. שרידי מערכות של חקלאות קדומה בנגב מעידים על כך שהנבטים )עם שחי בנגב לפני למעלה מ2,000- שנה(, אשר עסקו בחקלאות במקומות שהם ישבו בהם, בנו סכרים ותעלות שבאמצעותם הם הצליחו לתעל את מי הנגר ומי השיטפונות לשטחי החקלאות ולגדל בנגב גידולים כמו זיתים, גפנים ושעורה. חקלאות מפותחת זאת סייעה לשגשוגן של ערים במדבר כדוגמת עובדת, ממשית ושבטה. כיום נוטעת הקרן הקיימת לישראל באזורים הצחיחים שבדרום הארץ בשיטה הנקראת "ייעור תלוי נגר". לפי שיטה זאת מרכזים מי גשמים משטחים גדולים, "תורמי נגר" - שטחים משופעים ובעלי כושר חלחול נמוך - לשטחים קטנים, "קולטי נגר" - שטחים מישוריים נמוכים מסביבתם, בעלי קרקע עמוקה שהמים מחלחלים בתוכה. בשטחים קולטי הנגר, שבהם נאספים מי הגשמים, נוטעים עצים. אלה יכולים להיות שטחים גדולים )הנקראים "לימנים"(, או גומות בגדלים ובצורות שונות. המים הנאספים עקב גשמי החורף מספיקים לעצים הנטועים גם לתקופת הקיץ. בדרך זאת מאפשרים לעצים לצמוח גם באזורים שבהם כמות המשקעים קטנה. עד היום ניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל למעלה מ20,000- דונם של שטחי מדבר, ומדי שנה נוספים להם כ3,000-2,000- דונם נוספים. על פי תכנית המיתאר הארצית ליער ולייעור )תמ"א 22(, מיועדים לייעור כ260- קמ"ר בנפת אשקלון וכ400- קמ"ר בנפת באר שבע, בשטחים שבהם יורדים פחות מ300- מ"מ גשם בשנה. יש המתנגדים לייעור בנגב, מפני שבמסגרת הנטיעות מוכנסים לאזור צמחים זרים, המשנים את הנוף המדברי ואף גורמים לשינויים לא רצויים במיגוון הביולוגי האופייני למדבר. עוד טוענים המתנגדים כי הכשרת השטחים והנטיעות כרוכים בעבודות עפר מסיביות, הפוגעות בפני השטח, בחי ובצומח. ו.11 נקבת צב ים ירוק בחיפוש אחר אתר הטלה בחולות של חוף כפר ויתקין לימן בנגב לאחר שיטפון. בתמונה רואים היטב כיצד נאספו מי הנגר בשטח החפור של הלימן
|
|