|
|
עמוד:297
הר ארבל ותושביו גובהו של הר ארבל הוא כ180- מ' מעל פני הים, אבל הוא בולט למראה שכן סביבתו נמוכה. ההר בנוי ברובו סלעי גיר קשים, בולטות בו מערות קרסטיות, ומדרונותיו, הפונים לכיוון הכינרת, תלולים בחלקם העליון ומתונים יותר בחלקם התחתון. בתקופת החשמונאים שכן על ההר יישוב יהודי, שתושביו חיו בתוך מערות טבעיות שהותאמו למגורים. היישוב ארבל עמד במרכזו של מרד תושבי הגליל נגד המלך הורדוס, שמונה על ידי הרומאים. תושבי ארבל הסבו אבדות קשות לצבא הורדוס, ורק לאחר שהמלך גייס גדודי צבא נוספים הוא הצליח להתגבר עליהם. שרידי הלוחמים התבצרו במערות שבמצוקי ההר והוסיפו להילחם, על כן שב הורדוס אל ההר כדי להכניעם. וכך מתאר יוסף בן מתתיהו את סופם המחריד: ”המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים חלקו המזרחי של הגליל התחתון, המגיע עד שולי הבקע הסורי-אפריקני, מכוסה ברובו שפכי לבה שהתמצקו והפכו לסלעי בזלת. זרמי הלבה יצרו באזור נוף רמתי מתון, הבנוי כמדרגות רחבות ידיים. את האזור חוצים נחלים אחדים, שהם נחלי אכזב ובחורף זורמים בהם מים רבים )אך קשה לנצלם לצורכי חקלאות או לצרכים אחרים, שכן הם מתחתרים בעמקים עמוקים, ובמקומות אחדים אף יש להם אופי של קניון(. על גבי המדרגות השטוחות מצויים רק מעיינות מעטים, רובם בבקעת יבנאל. בשטחים נרחבים עברה הבזלת תהליכי בליה ויצירת קרקע, וכך נוצרה באזור קרקע בזלת עמוקה. כמות המשקעים נמוכה מזו שבמערב הגליל והיא מגיעה לממוצע שנתי של כ450- מ"מ. חלקו המזרחי של הגליל הוא אזור נוח פחות להתיישבות, ומספר היישובים בו מועט מזה שבמרכז הגליל. לאורכם של השוליים המזרחיים של האזור, הצופים על הכינרת ועל עמק הירדן, הוקמו בימי קדם מבצרים ומצודות, שכן יוחסה להם חשיבות ביטחונית )ראו מסגרת(. כאשר התחדשה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל הוקמו באזור יישובים יהודיים. כאן הוקמו יישובי ”חומה ומגדל" הראשונים, ובהם כפר חיטים, הזורעים ומולדת, והם היוו פריצת דרך ביישובו של חבל ארץ זה. )ה76( ונפתלים הוליכו אל פי המערות ]…[ זמן רב לא ידע המלך לשית עצות בנפשו ]…[ ואחרי כן מצא תחבולה מחוכמה ומסוכנה יחדיו. הוא ציווה לשלשל את בחורי צבאו בארונות ולהציגם על פי המערות. בידי החיילים היו מוטות ארוכים שבקצותיהם אנקולים ]ווים[, כדי לתפוס בהם את המורדים, למשכם ולהדוף אותם אל התהום." )מלחמות היהודים א, ט"ז, א-ה( בימי המרד הגדול, שאירע כמה שנים מאוחר יותר, בוצר היישוב לקראת המלחמה ברומאים, בשל מיקומו על ציר דרכים חשוב. גם במאות השנים הבאות התקיים יישוב יהודי בארבל, והוא נודע בחכמים הרבים שיצאו ממנו. בתקופות מאוחרות יותר נבנה על מצוקיו של ההר מבצר פעיל שעבר משלטונו של כובש אחד למשנהו - בתקופה הצלבנים, הערבים, הממלוכים והעות'מאנים. המבצר היה בנוי בתוך אותה מערכת מערות ששימשה את הלוחמים החשמונאים במלחמתם נגד הורדוס. ה.76 במזרח הגליל התחתון - בקעת ארבל, הר ארבל ומושב ארבל
|
|