|
|
עמוד:280
חקלאות בנגב בעת החדשה אתר אינטרנט ואף על פי כן, חקלאות אופירה גל, מתוך: אל הנגב עבדת - ללמוד מן העבר אופירה גל, מתוך: אל הנגב החקלאות הקדומה בנגב למרות תנאי המדבר הקשים התקיימה בנגב אוכלוסייה כבר בתקופות קדומות, ולפי הערכות שונות חיו בנגב עשרות-אלפי אנשים ביישובים גדולים ומפותחים. תושבי הנגב הקדומים עסקו בחקלאות, ועדות לכך משמשים המימצאים הארכיאולוגיים שנמצאו באזור, הכוללים תעלות, בורות ומאגרים, מדרגות חקלאיות וסכרים, שרידי חוות חקלאיות ותלוליות אבנים. כבר בתקופת המלכים הוקמו כנראה מצודות בנגב ובמדבר יהודה, ויעיד על כך הפסוק העוסק במלך עוזיהו: ”ויבן מגגלים במדבר ויחצב ברות רבים ]…[ כי אהב אדמה היה" )דברי הימים ב, פרק כ"ו פסוק י(. המפורסמים שבתושבי הנגב הקדומים הם הנבטים, שהחלו כסוחרים נודדים, ולאחר מכן עברו ליישובי קבע ששכנו בצידי הדרכים והעניקו שירותים לשיירות המסחר שחצו את האזור. כך התפתחו היישובים על הקשר בין הנוף לתפרוסת היישובים במערכת המדברית בגלל תנאי הטבע הקשים השוררים במדבר, במהלך ההיסטוריה היה היישוב באזור המדברי של ישראל דליל, מרבית תושבי האזור היו נוודים, ומספר היישובים היה מועט. יישובי הקבע התרכזו בנאות מדבר, לאורך דרכים חשובות וליד אוצרות טבע )מלח, נחושת וכדומה(. מאז שהוקמה מדינת ישראל עברו רבים מהבדווים ליישובי קבע, גדל מספר היישובים במערכת הנוף המדברית, והתפתחו היישובים שהיו באזור עוד לפני קום המדינה. ואף על פי כן, מספר היישובים באזור זה של המדינה הוא קטן מאוד בהשוואה למספרם במערכת הנוף הים-תיכונית. כיום, רוב יישובי המערכת המדברית בישראל הם יישובים קטנים, השוכנים במרחק רב זה מזה והם רחוקים מאזור המרכז. לכן משתייכים רוב היישובים לגושי התיישבות, שלכל אחד מהם מרכז אזורי המספק ליישובים הכפריים שבקירבתו שירותי חינוך, רפואה, תרבות ומסחר. גושי ההתיישבות העיקריים הם: יישובי הנגב הצפוני, יישובי הערבה הצפונית, יישובי הערבה הדרומית, והיישובים השוכנים לאורך חופו של ים המלח. שבטה, ניצנה, ממשית, חלוצה ועובדת. כדי לחיות בתנאי המדבר ולעסוק בחקלאות הקימו הנבטים סכרים בנחלים וחפרו תעלות ובורות - לצורך אגירת מי שתייה ולצורכי השקיה. השיטה שנקטו הייתה לאסוף מים מאזורים נרחבים ולרכז אותם בשטח מצומצם, שבו גידלו את גידוליהם. נראה שהם גידלו גפנים ליין, זיתים ותבואות. בשיא התפשטותם היו לנבטים ככל הנראה עשרות אלפי דונם של גידולים חקלאיים, וכל זאת ללא אמצעים טכנולוגיים מפותחים כמו טפטפות או ממטרות או מערכת להובלת מים כמו המוביל הארצי, שבלעדיהם אי אפשר לדמיין אפשרות קיומה של חקלאות במדבר בימינו. במקומות אחדים בנגב מצליחים כיום לשחזר את שיטות החקלאות הקדומות, אך פיתוח חקלאות במדבר בשיטות אלה אינו כדאי מבחינה כלכלית. )ה44( מה הם ההבדלים המרכזיים בין החקלאות הקדומה בנגב לבין החקלאות בנגב כיום? היעזרו בספרייה הווירטואלית. ה.44 גידול מטעים בשיטות קדומות ליד שרידי העיר העתיקה עובדת
|
|