|
|
עמוד:274
תהליכי בליה וסחיפה נמרצים במערכת הנוף הים-תיכונית, המתאפיינת בגשמי חורף, בטמפרטורות גבוהות בקיץ, בצמחייה ובבעלי חיים רבים ובסלעים שהם רגישים להמסה - מתקיימים תהליכי בליה וסחיפה נמרצים הגורמים לשינויים בנוף. להשפעת הצמחייה על עיצוב הנוף במערכת הים-תיכונית יש שני צדדים: מצד אחד הצמחייה העשירה מגבירה את תהליכי הבליה המתרחשים באזור, ומצד שני הצמחייה בולמת סחיפה של קרקעות. באזורי ההרים של מערכת הנוף הים-תיכונית בולטת פעילות הבליה הכימית, היוצרת צורות קארסטיות מגוונות. זאת משום שבאזורים אלה כמות הגשם גדולה והטמפרטורות גבוהות יחסית, ותנאים אלה מתאימים לפעילותו של תהליך המסה בסלע. לכך יש להוסיף את העובדה ששטחים נרחבים באזורים אלה בנויים מסלעי גיר סדוקים. סדקים אלה מאפשרים למים לחלחל אל תוך הסלעים, שהם רגישים להמסה. )ה-30ה32( במערכת הים-תיכונית בישראל האוכלוסייה וההתיישבות צפופים, וגם לכך יש השפעה גדולה על עיצוב הנוף: במקומות רבים הנוף הטבעי מוסתר על ידי כבישים, בתים, מפעלים, מרכזי מסחר ושדות מעובדים, ולשם הקמתם האדם מיישר גבעות, ממלא עמקים וחוצב הרים. הבינוי המרובה גורם לכמויות גדולות של נגר עילי ולבעיות ניקוז, כי השטחים שהמים יכולים לחלחל בהם אל תוך הקרקע הם מצומצמים יחסית )ראו עמ' 304(. השפעתו של האדם על הנוף ניכרת במיוחד בימינו, אך כבר בימי קדם היה כוחו רב בשינוי הנוף. דוגמה לכך הן המדרגות החקלאיות שהוקמו על מדרונות ההרים, מנעו סחיפה ויצרו חלקות אדמה קטנות המתאימות לעיבוד חקלאי. ה.30 "מערת אבשלום" - מערת נטיפים קארסטית בהרי ירושלים, ליד העיר בית שמש. העמודים היוצאים מתקרת המערה נקראים נטיפים, ואלה היוצאים מקרקעיתה נקראים זקיפים. העמודים נוצרו במקומות שבהם מים שהמיסו גיר מטפטפים במקום קבוע. כאשר המים שבתמיסה מתאדים, הגיר מצטבר בנקודת הטפטוף והוא מתארך כלפי מטה כעמוד. אם המים מגיעים לקרקעית המערה ורק אז מתאדים - העמוד צומח מקרקעית המערה כלפי מעלה ה.32 מערת קשת שבגליל המערבי היא שריד של מערה קארסטית שהתמוטטה, ומהתקרה שלה נותרה הקשת שבתמונה ה.31 טרשונים בהרי נפתלי - הגשמים המרובים המיסו את סלעי הגיר בתהליך ארוך וממושך, ונותרו הטרשונים הפזורים בשטח
|
|