|
|
עמוד:267
בנייה תואמת אקלים מדברי בנייה המותאמת לאקלים היא חלק משיטת בנייה התופסת תאוצה בימים אלה ונקראת "היינב הקורי" למעשה, כבר בעבר נהגו להתאים את הבנייה לאקלים, ומפורסמות הדוגמאות של האיגלו באזורי הקוטב והבנייה על כלונסאות באזורי המשווה הגשומים. עם התפתחות האמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי האדם, החלו פתרונות אלה להחליף את החומרים הטבעיים ואת השיטות המסורתיות. בשנים האחרונות, עם עליית מחירי האנרגיה והמודעות הגוברת לשמירה על הסביבה, תופסת הבנייה הירוקה יותר ויותר מקום. השימוש בעקרונות הבנייה תואמת האקלים באזור המדברי של הנגב נעשה כבר לפני שנים רבות - למעלה מ2,000- שנה - על ידי הנבטים שישבו על דרכי המסחר העתיקות. בתנאי האקלים בנגב - קרינת שמש חזקה, מיעוט גשמים, טמפרטורות גבוהות, משרע טמפרטורות גדול בין יום ולילה ובין קיץ וחורף, סופות חול ואבק - היה צורך להתאים את הבנייה העירונית כדי לאפשר חיים של נוחות לאדם במדבר. אחת מהערים הנבטיות היא עובדת - עיר שהתקיימה במשך 1,100 שנים, מהמאה ה4- לפני הספירה ועד למאה ה7- לספירה. משרידי המבנים שנותרו בעיר אפשר לגלות כיצד התאימו הנבטים את עריהם לתנאי האקלים המדברי של הר הנגב: • העיר עובדת מוקמה על מצוק בגובה של כ650- מטרים מעל פני הים, על מורדותיה המערביים של רמת עובדת. מיקום זה איפשר לתושביה ליהנות מזרימת האוויר הקרירה הבאה ממערב בעונת הקיץ, ולמנוע את השפעתן של הרוחות המזרחיות, הנושאות חול ואבק, בעונות המעבר. • מבני המגורים היו צמודים למצוק, והיו גם שהתגוררו במערות חצובות בהר, לעתים בעומק 4 מ' )לכן כונתה עובדת "עיר המערות"(. השימוש במערות והצמדת המבנים למצוק איפשרה את הקטנת שטחם של הקירות החיצוניים, החשופים לתנאי אקלים קיצוניים, ומשום כך היו המערות והמבנים הצמודים להר קרירים יחסית לסביבתם וסיפקו הגנה מרבית מסופות החול והאבק. • הקירות של מבני המגורים היו עבים במיוחד )כמטר(. עובי הקירות הגביר את הבידוד של המבנים ושמר על טמפרטורות נוחות בקיץ ובחורף. • החלונות היו צרים ומוארכים ומוקמו בחלקם העליון של הקירות. כך הם מנעו כניסה של קרינת שמש ישירה ושל סופות אבק, ומצד שני הם איפשרו חדירת אור ואוויר, וכן את יציאת האוויר החם העולה מתוך חלל המגורים. • מבני המגורים נבנו כך שהצד הארוך שלהם פנה לכיוון דרום. כך התאפשר חימום המבנה בחורף )כשהשמש נמוכה בשמים, בדרום(, והפחתת החום בקיץ )כשהשמש גבוהה בשמים(. המכון לחקר המדבר והיחידה לאדריכלות ובינוי ערים במדבר, המצויים בשדה בוקר, נשענים על עקרונות הבנייה של הנבטים ומפתחים על פיהן תפיסות חדשניות המתאימות לימינו לתכנון בתים פרטיים, בנייני ציבור, ושכונות שלמות המתאימות לתנאי האקלים של הנגב. שיטות אלה רותמות את האנרגיה של השמש כדי ליצור תנאי מחיה ועבודה נוחים לאדם. החידושים חוסכי האנרגיה נעים מחומרי בנייה לא יקרים, העשויים מאדמת הנגב או מחומרי תעשייה ממוחזרים, דרך שיפורים במבני החלונות והגגות, ועד למערכות מתוחכמות לקירור בניינים. בנייה ירוקה: שיטת בנייה של סביבת מגורים הנמנעת מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים כמו מים, קרקע וכדומה, ועושה שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, בחומרים ידידותיים לסביבה, בחומרים ממוחזרים ובשימוש חוזר בחומרים. מבנה של המכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, השוכנים במדרשת בן גוריון שליד שדה בוקר. המכונים עוסקים במחקר של נושאים הקשורים לתנאים הייחודיים למדבר: משאבי מים, אדריכלות, חקלאות ועוד
|
|