|
|
עמוד:262
על רוחות ושרב החור היא המרכיב האקלימי הנתון לתנודות הגדולות ביותר, לדוגמה: לעתים הרוח חזקה ולעתים חלשה, לעתים היא נושבת מכיוון מערב ולעתים מכיוון מזרח. בעונת הקיץ הרוחות השולטות בישראל הן רוחות צפון-מערביות, הנושבות מן הים התיכון. בחורף ובעונות המעבר, כיוון הרוחות ועוצמתן משתנים לפי המצב של מערכת השקעים והרמות הברומטריים באזור: • כאשר מתקרב לישראל שקע ממערב, הרוח היא דרומית או דרום-מערבית; לאחר שהשקע עובר, הרוח חוזרת להיות מערבית או צפון-מערבית. • כאשר מתקרבת רמה ברומטרית מכיוון צפון-מזרח, נושבת חור םידק - מזרחית, צפון-מזרחית או דרום-מזרחית. רוח קדים המלווה בברש■ ובסופות חול ואבק היא תופעה שכיחה בישראל בעונות המעבר. לחום, ליובש ולאבק שבאוויר יש השפעה שלילית על פעילות האדם ועל בריאותו ועל משק החי, ולעתים יש להם השפעה רבה גם על היבולים החקלאיים - למשל, נשירת הפרי או הבשלה מוקדמת. על לחות האוויר ועל עומס חום התוחל תיסחיה של האוויר מושפעת בעיקר מקירבה אל מקווי מים, וממידות החום. אין פלא, אם כן, שמישור החוף הוא האזור הלח ביותר בין אזורי הארץ, וכי ככל שמתרחקים ממנו כן הלחות יורדת. כתוצאה מכך - למרות רוח הבריזה השולטת במישור החוף, הזיעה שעל גופנו אינה מתייבשת בקלות באזור זה, ושורר בו עומס חום כבד. באזורים אחרים בארץ, למשל במדבר יהודה או בעמק החולה, שהלחות בהם נמוכה - גם כשחם, הזיעה מתייבשת במהירות. רוח: תנועה של אוויר מרמה ברומטרית לשקע ברומטרי. רוח קדים )שרקיה(: רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר - חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף. שרב )חמסין(: מזג אוויר חם ויבש המלווה לעתים קרובות באבק וברוח מזרחית חמה. לחות יחסית: אחוז אדי המים שגוש אוויר מכיל, מתוך 100% אדי מים שאותו גוש אוויר יכול להכיל בטמפרטורה מסוימת. הלחות היחסית עולה אם מגיעים עוד אדי מים או אם הטמפרטורה יורדת )למשל, בלילה(. עומס חום עומס החום מודד את רמת הנוחות שהאדם חש במזג אוויר מסוים. כדי למדוד את עומס החום, מביאים בחשבון את תגובתו של האדם למידות החום וללחות היחסית: כשחם מאוד - חשים אי נוחות גדולה, וכאשר הלחות היחסית גבוהה - הזיעה מתאדה באיטיות ואז תחושת אי הנוחות גוברת. מבחינים ב3- דרגות של עומס חום: קל, בינוני וכבד. כאשר עומס החום נמוך, האדם חש בנוח. בשני אזורים בישראל שורר עומס חום כבד במשך תקופות ממושכות, בעיקר בעונת הקיץ. האזור הקשה מכולם הוא בקע הירדן, שבו עומס החום בקיץ כבד ונמשך 6 חודשים בממוצע בשנה. עומס החום הכבד באזור זה נגרם בגלל הטמפרטורות הגבוהות, למרות שהלחות היחסית נמוכה. אזור אחר המאופיין בעומס חום בינוני, ובחלק מן הימים אף עומס חום כבד, הוא מישור החוף. באזור זה הטמפרטורות אינן גבוהות במיוחד, אבל הלחות הגבוהה גורמת לעומס חום גבוה בעונת הקיץ. עומס החום הקל ביותר שורר באזורי ההר, שבהם הטמפרטורות נמוכות יחסית לאזורים אחרים, הלחות היחסית נמוכה ונושבות בהם רוחות. ה.15 מספר ממוצע של שעות ביממה עם עומס חום בינוני וכבד באוגוסט
|
|