|
|
עמוד:243
גדול של יישובים, שבכל אחד משתכנים מעט מתיישבים, ללא צורך בהשקעות גדולות בתשתית הכלכלית. כ60%- מהיישובים הקהילתיים בישראל נמצאים ביהודה ושומרון. )ראו עמ' 207( קיימים דגמים שונים של יישובים קהילתיים, לפי גודל היישוב וסוג הארגון: • יישובים פתוחים: הבסיס לאכלוס הוא כלכלי, הבתים נקנים בשוק החופשי, ואין תנאים מוקדמים מלבד היכולת הכלכלית לרכוש בית ביישוב. חלק מהיישובים הם יישובי לינה הנשענים על עיר סמוכה לקבלת שירותים. ביישובים אלה אין מגבלה לגודל האוכלוסייה, וגודל היישוב מותנה בזמינות הקרקע. • יישובים סגורים: היישובים מוגבלים בגודלם, והתושבים שותפים לרעיון כלשהו או לתפיסת עולם מסוימת )אידאולוגיה פוליטית, אורח חיים כמו טבעונות, צמחונות ומדיטציה וכדומה(. ביישובים אלה יש ועדת קבלה הבודקת את מידת התאמתם של המועמדים לאופי היישוב ולתושביו, ורק מי שמאושר על ידיה יכול להתקבל לקהילה. • יישובים שנוסדו ביוזמות פרטיות של גופים ועמותות מתיישבים, לדוגמה: יוצאי מערכת הביטחון הקימו את רעות, דור שני של בני מושבים הקימו את תמרת, וחברות בנייה הקימו את אלפי מנשה ואת אורנית. חוות בודדים - צורת התיישבות חדשה בנגב ובגליל חוות בודדים הן חוות חקלאיות של משפחות בודדות - חלקן מבוססות על גידול כבשים לבשר ולגבינות או כרמים ליין, וחלקן מבוססות על תיירות. הרקע להתפתחותן הוא קיומם של שטחים נרחבים בנגב ובגליל, שלא יושבו או נוצלו על ידי יישובים קיימים - מפאת המרחק מהמרכז, או מפאת פוריות נמוכה של הקרקע. העדר נוכחות יישובית הפך חלק מהמקומות לאזורי הפקר ולנתיבי מעבר של מסתננים. כיום קיימות בישראל 43 חוות בודדים, 25 מהן ברמת הנגב ובנגב הצפוני. לחוות מטרות אחדות, ובהן: לשמור על אדמות המדינה מפני השתלטות פולשים וגורמים לא מורשים, להגביר את הביטחון השוטף, לנצל אדמות שוליות, למנוע שרפות והצתות, ולפתח סוגים ייחודיים של חקלאות )כגון חקלאות אורגאנית( ושירותי תיירות ייחודיים )כגון תיירות כפרית ותיירות אקולוגית(. בשנת 2002 קיבלה הממשלה החלטה להכריז על התיישבות בחוות בודדים כאמצעי לפיתוח הנגב והגליל ולשמירה על קרקעות המדינה, ואישרה את תכנית "דרך היין" להקמת 25 חוות המשלבות חקלאות ותיירות ברמת הנגב. הוחלט כי יישובי הבודדים צריכים לעבור הליכי ועדות תכנון ובנייה כמו כל יישוב אחר, אך עד כה לא כולם עברו את כל ההליכים לפני הקמתם. החוות עדיין אינן מוגדרות כיישובים, ומתקיים ויכוח לגבי דרך חלוקת הקרקעות למתיישבים. כל אלה יוצרים חוסר בהירות משפטית, מעכבים את תהליכי הפיתוח בחוות הקיימות ואף מונעים הקמת חוות חדשות. רק חוות בודדות הצליחו לעבור את כל הליך האישור עד סופו. באילו אזורים בישראל ממוקמים רוב היישובים הקהילתיים? הסבירו מדוע. היעזרו במאמרים שבספרייה הווירטואלית. ד.137 בחוות כרמי עובדת מגדלים כרמים ליין בשיטות דומות לאלה של הנבטים שחיו באזור לפני כ2,000- שנה
|
|