|
|
עמוד:241
למי שייכת הקרקע החקלאית? מאז ראשית ההתיישבות בישראל הייתה החקלאות ערך מרכזי של הציונות. בהתאם לכך הוכרזו בשנות ה60- של המאה העשרים מרבית שטחי המדינה כמיועדים לחקלאות, והוטלו מגבלות על שינוי ייעודם בכל חלקי הארץ. זאת למרות הלחצים שהפעילו יזמים שרצו בקרקעות לשימושים שונים אחרים. במשך השנים נעשתה עבודת החקלאות פחות ופחות משתלמת, והחקלאים החלו להשתמש בקרקעות לייעודים חדשים, לא תמיד על פי הליך מסודר. בשנות ה,90- עם העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, הקלה המדינה על החקלאים בשינוי ייעוד הקרקע כדי לעודד בנייה חדשה עבור העולים. מכיוון שהקרקעות החקלאיות מהוות את רוב עתודות הקרקע לבנייה בישראל, התעורר ויכוח ציבורי חריף באשר למעמדן של קרקעות אלה. הנושא נדון בכנסת, בממשלה, בוועדות ציבוריות ובארגונים שונים. הטענות העיקריות בנושא זה הן אלה: יש הטוענים כי החקלאים שאינם מעבדים את הקרקע שברשותם, צריכים להחזיר אותה לרשות המדינה. לדעתם יש לפצות את החקלאים על ההשקעה הגדולה שהשקיעו בקרקע במשך שנים רבות, אך אין להרשות להם להשתמש בקרקע לייעודים אחרים מלבד חקלאות. החקלאים דורשים שיכירו בזכויותיהם על הקרקע ויאפשרו להם לפתח אותה ולהשתלב באמצעותה בכלכלה החדשה. החקלאים אמנם אינם בעליה החוקיים של הקרקע, אך הם שמרו עליה ועיבדו אותה במשך שנים רבות, בתנאים ביטחוניים וכלכליים קשים. ומכיוון שכעת ענף החקלאות במשבר, הם מבקשים את הזכות להשתמש בקרקע לצרכים שאינם צורכי חקלאות, וליהנות מהרווחים. הארגונים הירוקים חוששים כי שינוי ייעודה של הקרקע החקלאית יחסל חלק גדול מהשטחים הפתוחים במדינת ישראל, בייחוד באזור המרכז העמוס, והדבר יפגע באיכות החיים, בנוף, במי התהום ובבעלי החיים. ד.134 כגצ ץצסגל בצגטל כץטד ב ץע ףסגםזק יבץףיזב בגפכג ןמפזך טיטיזזך ץ זך צ זםך הפי זזך ארגונים הפועלים למען צדק חברתי טוענים כי שינוי הייעוד של הקרקע מעלה מאוד את ערכה, בעיקר במרכז הארץ, וכי זכותם של כל תושבי ישראל ליהנות מכך, שהרי הקרקע שייכת למדינה. עסקים שונים בכניסה ליישוב עסק של יבוא מכוניות ממונעות לילדים
|
|