|
|
עמוד:234
בשנים האחרונות חלים תהליכי עיור בכל היישובים הכפריים בישראל. תהליכים אלה משפיעים גם על המושבות הקטנות והמרוחקות מתל אביב. ברבות מהן הקרקע החקלאית נמכרת לטובת שכונות של בתים צמודי קרקע הקולטות אוכלוסייה מבחוץ, והן הופכות ליישובים בעלי אורח חיים עירוני. השימוש הגובר ברכבת מקצר את זמן הנסיעה מתל אביב לפריפריה וגורם אף הוא להאצת תהליכי העיור במושבות, וחלקן )למשל בנימינה, פרדס חנה וכרכור( הפכו אף הן ליישובים עירוניים. אילו גורמים סייעו להתפתחותן של המושבות ולהפיכתן לערים? היעזרו במאמר שבספרייה הווירטואלית. ערכו השוואה בין תהליכי העיור של המושבות במרכז הארץ בעשורים הראשונים של המאה העשרים, לבין תהליכי הפירוור בימינו. )ראו גם עמ 220( הקיבוץ הקיבוץ הוא צורת יישוב ישראלית ייחודית, שהוקמה במטרה להגשים את הציונות באמצעות חיי שיתוף, שוויון ועיסוק בחקלאות. הקיבוץ הראשון הוקם בשנת 1909 באום ג'וני, היא דגניה שעל גדות הכינרת, על ידי 12 צעירים וצעירות, אנשי העלייה השנייה. אנשי העלייה השנייה לא ראו את ייעודם העיקרי בהקמת יישובים חדשים. הם ראו את ייעודם בעבודה אצל האיכרים במושבות ובהכשרת קרקעות הארץ להתיישבות. ולמרות זאת, הם שהקימו את צורת ההתיישבות הזאת. החיים יחד, ההסתפקות במועט, האחריות ההדדית והחלוקה השווה של כל המשאבים, עזרו להם להתגבר על קשיי היום-יום ועל המחסור. הרעיון של חיי שיתוף כבש רבים, ובמשך השנים הוקמו עוד ועוד קיבוצים. )ד126( הדגם היישובי של הקיבוץ תאם את המבנה הרעיוני שלו: הפרדה בין אזור המגורים למשק החקלאי והתעשייתי, ובמרכז, במקום נגיש לכולם, השירותים המשותפים - חדר האוכל, המכבסה, גני הילדים, בית הספר והמרפאה. השטחים החקלאיים הקיפו את הקיבוץ מסביב. במרוצת המאה ה20- הוקמו 268 קיבוצים, בכל רחבי ישראל: רובם הוקמו באזורי ספר במטרה להגן על גבולות המדינה, ובמשך שנים רבות הם התמודדו עם בעיות ביטחוניות, מילאו תפקידים ביטחוניים והתנדבותיים רבים והיו לאחד מסמלי הישראליות. רבים מהם הגיעו להישגים מרשימים בחקלאות, ובעשור השני למדינה הם החלו לעסוק גם בתעשייה, בתיירות ובענפי כלכלה נוספים. עם השנים יצאו חברי קיבוץ רבים לעבוד כשכירים ביישובים אחרים, ומשכורתם נכנסה לקופה ד.126 הקיבוץ בראשיתו - עקרונות יסוד • כל אחד עובד ותורם כפי יכולתו, ומקבל מהקיבוץ לפי צרכיו. • בין החברים מתקיימים שוויון ושיתוף בכל תחומי החיים: בעבודה, בצריכה, בחברה ובחינוך. • לחברי הקיבוץ אין רכוש פרטי, וכל נכסי הקיבוץ משותפים. • הקיבוץ אינו מעסיק עובדים מבחוץ; החברים עצמם מספקים את כל צורכי הקיבוץ. • כל ההחלטות הנוגעות לקיבוץ ולחבריו נקבעות באופן דמוקרטי באספות הקיבוץ, ודעת הרוב קובעת. ד:125 שיעור גידול האוכלוסייה במושבות נבחרות בתחום מטרופולין תל אביב ומחוצה לה, 2006-1948
|
|