|
|
עמוד:230
הפרוורים העירוניים תופעת הפירוור היא אחת התופעות הבולטות ביותר כיום במערך העירוני של העולם המערבי ושל ישראל. העלייה ברמת החיים והעלייה ברמת המינוע מאפשרות לבני המעמד הבינוני, בעיקר לצעירים שבהם, לצאת אל הפרוורים שבשולי העיר. האוכלוסייה מתגוררת אמנם מחוץ לעיר הגדולה, אך ממשיכה לעבוד בה ולצרוך את שירותיה. רבות מהערים הגדולות והעצמאיות של ישראל כיום היו בעבר פרוורים קטנים. לדוגמה, גבעתיים, רמת גן וחולון היו בראשית התפתחותן פרוורים של תל אביב, ונשענו עליה בתעסוקה ובשירותים. דוגמאות אחרות, של ערים קטנות יותר, הן של טבעון, קריית חיים ונשר, שהיו בעבר פרוורים של חיפה. חלק מהפרוורים של היום הם יישובים קהילתיים, אחרים הם מושבים וקיבוצים )בעיקר באזורי המרכז( שתהליכי הפירוור חדרו גם אליהם. ליישובים הפרווריים למיניהם יש כמה מאפיינים בולטים: • צפיפות מגורים נמוכה - בחלק גדול מן היישובים הפרווריים ומהפרוורים של הערים הגדולות הסביבה כפרית, והבתים ברובם צמודי קרקע. • משפחות צעירות עם ילדים - היציאה לפרוור מאפשרת למשפחות להשיג שטח דיור גדול יותר ובעלות נמוכה יותר מזו שבעיר, וכך לגדל את ילדיהם ברווחה יחסית. • תלות מוחלטת בעיר הגדולה - האוכלוסייה תלויה בעיר הגדולה, והיא יוממת אליה - הן לצורכי תעסוקה והן לצורכי שירותים. • תלות ברכב פרטי - התושבים תלויים בנסיעה ברכבם הפרטי, שכן ביישובים קטנים קשה להתבסס על תחבורה ציבורית. עם זאת, בשנים האחרונות חל צמצום בשימוש ברכב הפרטי, בעיקר בשל התפתחות הרכבת. • קהילות הומוגניות מבחינה סוציו-כלכלית, ו/או מבחינה אידאולוגית חברתית, פוליטית ותרבותית )כפי שמתרחש, למשל, ביישובים נוה שלום, הררית והרדוף(. ד.120 שכונת מגורים בזיכרון יעקב. קו הרכבת לתל אביב מאפשרת לתושבים רבים לשלב מגורים בבית פרטי עם גינה יחד עם עבודה בעיר הגדולה - חיפה או תל אביב
|
|