|
|
עמוד:226
בערים המעורבות - בדרך כלל 2 האוכלוסיות, זו היהודית וזו הערבית, גרות בשכונות נפרדות, והקשרים ביניהן מתקיימים בעיקר בשטחי הציבור של הערים ובמקומות העבודה והבילוי. בנוסף מתקיים בערים אלה תהליך של הגירה פנימית, ובו אוכלוסייה ערבית נכנסת לשכונות שהיו יהודיות הומוגניות, ולהפך, אוכלוסייה יהודית עוברת להתגורר בשכונות שבעבר היו ערביות הומוגניות. יש הטוענים שהשילוב של שתי האוכלוסיות יחד, בשכונות מעורבות, הוא מצב זמני שבתוכו אחת האוכלוסיות תירש את האוכלוסייה האחרת בשכונה. תהליך זה נקרא ”הרידח השרוהו". זהו תהליך המתחיל בהגירה של משפחות בודדות, ומסתיים בחילופים מלאים של האוכלוסייה. חדירה והורשה: ביטוי המתאר את שלבי התהליך שבו קבוצת אוכלוסייה נכנסת להתגורר בשכונה שבה מתגוררת אוכלוסייה השונה ממנה, ותוך תקופה קצרה דוחקת אותה החוצה ויורשת את מקומה. עוד תופעה המאפיינת את הערים המעורבות היא הגירה בין-יישובית, שבמהלכה משפחות ערביות מהגרות מהכפרים שלהן לשכונות הערביות בערים המעורבות. מדובר במשפחות הרואות במגורים בעיר הזדמנות להתקדם, תעסוקתית ומקצועית וגם כלכלית, תרבותית וחברתית. בהשוואה לכלל האוכלוסייה הערבית בישראל - האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות היא בעלת שיעור גבוה יותר של בעלי מקצועות חופשיים, גיל הנישואין גבוה יותר, האוכלוסייה מבוגרת יותר, אחוז הריבוי הטבעי נמוך יותר, והמשפחות קטנות יותר. במקביל, אחוז הזכאים לבגרות ואחוז הלומדים באוניברסיטאות גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה הערבית בישראל. לעומת זאת, בהשוואה לכלל האוכלוסייה הערבית - האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות מתגוררת בדיור ישן יותר, בדירות קטנות יותר, בצפיפות מגורים גבוהה יותר ובאיכות סביבה ירודה יותר. רוב הערים המעורבות - מלבד הערים תל אביב-יפו וחיפה - חלשות יותר במאפיינים החברתיים והכלכליים בהשוואה לכלל הערים בישראל. הן סובלות מהגירה החוצה של האוכלוסייה היהודית הצעירה והחזקה יותר מבחינה כלכלית, המהגרת לערים יהודיות הומוגניות. תהליך זה גורם להיחלשותן של הערים המעורבות בהשוואה לכלל הערים במדינת ישראל. ד.114 ”חג שלושת החגים" בוואדי ניסנס בחיפה - אירוע ובו חוגגים את חג חנוכה, חג המולד והרמדאן
|
|