|
|
עמוד:224
ד:112 הערים החדשות והערים המחודשות שהוקמו בין השנים .1949-1948 הקמת הערים החדשות הייתה תופעה רבת משמעות בישראל. אמנם אחרי מלחמת העולם השנייה מדינות רבות בעולם הקימו ערים חדשות, אך ישראל בלטה במיוחד משום שבתוך תקופה קצרה, כ15- שנה, הוקמו עשרות יישובים אשר יושבו על ידי עשרות-אלפי אנשים. בשנים הראשונות זכתה ”מדיניות הערים החדשות" להערכה בישראל, וגם במדינות אחרות דיברו בשבחה ואף ניסו לאמץ אותה. אך עד מהרה החלו להתעורר בערים אלה קשיים. נמנה את הקשיים העיקריים: • לפי התכנון, רבות מהערים החדשות היו אמורות להוות מרכז ליישובים החקלאיים שסביבן - לצורכי סחר בתוצרת החקלאית או עיבודה למוצרים שונים. כן תוכנן שחלק מתושביהן יעסקו בחקלאות ביישובי הסביבה. מהר מאוד התברר שהחקלאות והתוצרת החקלאית אינן יכולות לשמש בסיס כלכלי איתן לערים החדשות. • בחלק מהערים הוקמו 2-1 מפעלי תעשייה, ומחצית מכוח העבודה שלהן התבסס על מפעל זה, לדוגמה: דימונה )”כיתן דימונה" ו"סיבי דימונה"(, בית שאן )”דלתא"(, או קריית גת )”פולגת" ו"סוגת"(. דגם זה הביא לידי מצב של אי-יציבות כלכלית בערים אלה, בגלל השינויים בביקוש למוצרים שיוצרו במפעלים אלה בשוק המקומי ובשוק העולמי. החל מאמצע שנות ה80- נעשו ניסיונות לעבור מענפי התעשייה המסורתיים לענפים מקצועיים ולתעשיות מתקדמות בתחום האלקטרוניקה, התרופות והמחשבים, ולשלב את התעסוקה בערים החדשות גם בפארקים של תעשייה )כדוגמת פארק התעשייה באזור תפן שבגליל(. • הערים החדשות יושבו בעולים חדשים, שהופנו אליהן מיד עם בואם לארץ בלי שידעו עליהן דבר. בימים הראשונים שרר בערים אלה מצב קשה, ומי שהיו לו יוזמה וכישורים עזב אותן בתוך שנים אחדות ופנה לערי המרכז, ואילו אוכלוסייה בעלת הון או מקצועות נדרשים לא התיישבה בהן. כך נותרו בערים החדשות משפחות מעוטות יכולת ותושבים בעלי הכשרה מקצועית ברמה נמוכה. • ביישובים הכפריים הוותיקים ששכנו בקרבתן של הערים החדשות - מושבים וקיבוצים כאחד - חיה אוכלוסייה שהייתה שונה אידאולוגית מאוכלוסיית הערים החדשות, ורמתה הכלכלית הייתה גבוהה יותר. התוצאה הייתה שהאוכלוסייה של היישובים הכפריים ויתרה על השירותים שהוצעו בערים החדשות ובערים המחודשות, והמשיכה להישען על הערים הגדולות, שהמרחק מהן במדינה קטנה כישראל אינו כה גדול. הערה: כסק בןץזך בהאצגק גבןץזך בכהגאצגק ) ץ ג ןכ 54- 1954 1956 1957 1961 1964
|
|