|
|
עמוד:220
מפת היישובים של מדינת ישראל מגוונת וצפופה. היא מורכבת מיישובים מסוגים שונים ובגדלים שונים - חלקם דומים ליישובים מסוגם בעולם, ואחרים ייחודיים למדינת ישראל. צורות היישוב השונות נוצרו כדי לענות על צורכי החברה והאוכלוסייה בתקופות הקמתן, והן מבטאות את הדעות וההשקפות של מקימי היישובים. )ד108( רוב היישובים היהודיים הוקמו לאחר קום המדינה. אבל יש גם יישובים עתיקים שראשיתם לפני מאות ואלפי שנים, ויש יישובים ותיקים שהוקמו בסוף המאה ה,19- בראשית ההתיישבות היהודית החדשה בישראל. כל אחת מהעליות לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ”אחראית" לייסודה ולפיתוחה של צורת יישוב חדשה: • העלייה הראשונה )1903-1882( ייסדה את המושבה החקלאית. • העלייה השנייה )1914-1904( הקימה את הקיבוץ. • העלייה השלישית )1922-1919( אימצה את מושב העובדים. • העליות הרביעית )1926-1924( והחמישית )1936-1933( תרמו להאצת התפתחותו של היישוב העירוני, ובעיקר זה של תל אביב וחיפה. • העלייה השישית )1948-1939(, והעלייה הגדולה בעשור הראשון של המדינה, נקלטו בשכונות העירוניות, בערים החדשות ובערים המחודשות, ובמושבי העולים. היישובים הוקמו בארץ לא רק בעקבות עליות. בשנות ה80- וה90- של המאה העשרים הוקמו ערים חדשות באזורים שונים בארץ. בשנים אלה אף התפתחה צורת יישוב חדשה - יישוב קהילתי. היישוב הקהילתי הוקם בדגמים שונים: מצפים, כפרים תעשייתיים ופרוורים עירוניים. היישובים הערביים הם ברובם יישובים ותיקים השוכנים בארץ כבר דורות רבים. עד קום המדינה חיו רוב הערבים בכפרים קטנים, ומיעוטם חיו בערים. מאז קום המדינה הוקמו יישובים ערביים חדשים רק במגזר הבדווי, ועל כן היישובים הקיימים גדלו מאוד באוכלוסייתם וכיום הם ברובם יישובים עירוניים. פרק שלישי: היישובים לסוגיהם ד.108 יישובים ותושבים בישראל, 2004
|
|