|
|
עמוד:219
• תהליך נוסף המתרחש בשנים האחרונות ביישוב הערבי הוא גלישה של המטרופולינים לתוך המרחב הערבי. חלק מיישובי השוליים המערביים של השומרון, יהודים וערבים, כבר נכללים בטבעת החיצונית של מטרופולין תל אביב. אזור נצרת הופך לתת-מטרופולין במטרופולין חיפה, והיישובים הערביים בגליל המערבי משולבים אף הם במרחב המטרופוליני של חיפה. אך הקשר של היישובים הערביים למרכזים המטרופוליניים מתקיים לרוב במישור התעסוקה, השירותים והצריכה, ולא בתחום הדיור. • הקבוצה היחידה שזכתה להתייחסות מיוחדת במדיניות השיכון של מדינת ישראל היא האוכלוסייה הבדווית )ראו גם עמ' 250(. בסוף שנות ה60- החלה המדינה בתהליך קיבוע האוכלוסייה הבדווית בנגב - בנייה של שבע עיירות למגורי קבע לבדווים: רהט, כסיפה, ערערה, שגב שלום, תל שבע, חורה ולקיה. רוב אוכלוסיית הבדווים בנגב עברה להתגורר בעיירות אלה, אך חלקם עדיין מתגוררים ביישובים זמניים, שאינם מוכרים על ידי המדינה. היישובים הכפריים בישראל עוברים תהליכי שינוי ונע שים עירוניים יותר באופיים. תארו את התופעה והסבירו את הגורמים לה. התבוננו באטלס ישראל, עמ ,97 מפות ח-ט. א. תארו את הדומה והשונה ב שימו שי הקרקע בקסווה ובבית גן. ב. הסבירו שני גורמים אפשריים להבדלים ב שימו שי הקרקע ב שני היישובים. היעזרו במפות נוספות באטלס )פיזית, אקלימית וכדומה(. ד:106 רהט, הגדולה שבעיירות הבדווים בנגב, הוקמה בשנת ,1972 הפכה לעיר בשנת ,1994 וכיום חיים בה 42,900 תושבים ד:107 מראה כללי של נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל. בנצרת מתגוררים כיום )2008( 65,900 תושבים, והיא משמשת מרכז כלכלי ותרבותי לכל סביבתה
|
|