|
|
עמוד:218
• תהליכים שונים מצביעים על התפתחותה של תעשייה ביישובים הערביים. בגליל נכנסה עיריית סאג'ור לשותפות בפארק התעשייה בר-לב שבגוש שגב. בכפר קאסם הוחזר חלק משטח פארק התעשייה של ראש העין לתחום המוניציפאלי של כפר קאסם. קמים אזורי תעשייה יהודיים-ערביים משותפים בנצרת ובכפר כנא, ומתפתחים אזורי תעשייה ערביים ראשונים. אך עדיין יש קושי להשלים פער של עשרות שנים בהשוואה לתעשייה היהודית. 98% מהעסקים המצויים בבעלות ערבית הם עסקים זעירים וקטנים, ורובם מתקיימים עדיין באזורי המגורים שבתוך היישובים הערביים. • קיים מחסור בתשתיות לתעשייה ומחסור בהון להשקעות. מחסור בתכניות מיתאר מעכב גם בניית שטחי תעשייה במגזר הערבי. מתוך שטחי תעשייה שהוקצו ליישובים בגליל ב,2003- רק 13% הוקצו ליישובים במגזר הערבי. התעשייה הערבית שייכת כולה לכלכלה ה"מסורתית" - טקסטיל, בנייה, מזון, מתכת, פלסטיקה וכו', ומהפכת ההיי-טק עדיין פוסחת עליה. ומאחר שהתעשייה הערבית מופנית ברובה לשוק המקומי ולא ליצוא, הנתח שלה בהשקעות פיתוח קטן. כיום רשומים רק כ30- תעשיינים ערביים, מול כ300,000- ערבים-ישראלים המועסקים בתעשייה. • מחסור בקרקע לבנייה ולפיתוח - כאמור, מאז 1948 גדלה האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל פי .9.6 במהלך השנים צומצמו שטחי הכפרים הערביים לטובת פעולות של פיתוח אזורי, וכיום קיים ביישובים אלה מחסור רב בקרקע לבנייה. • המחסור בדיור מביא גם להגירה של משפחות ערביות לשכונות הערביות בערים המעורבות, וכן להגירה ליישובים עירוניים יהודיים וליישובים קהילתיים בפריפריה. כ13%- מתושבי נצרת עילית הם כיום תושבים ערבים שמקורם בעיקר בעיר נצרת, וכ16%- מתושבי כרמיאל הם תושבים ערבים שמוצאם בכפרי הגליל. ביפו - הגידול באוכלוסייה הערבית, ומצוקת הדיור, גורמים להתפשטות המגורים של ערבים גם לתוך השכונות היהודיות בעיר. ומאחר שיישובים קהילתיים נבנו עד כה רק במגזר היהודי, לאוכלוסייה הערבית הרוצה לשפר את איכות חייה אין כמעט אלטרנטיבה אחרת אלא לנסות לרכוש בית ביישובים הקהילתיים היהודיים. בשנים האחרונות היו כמה ניסיונות כאלה, שהידוע שבהם הוא הניסיון של משפחה מבאקה אל-ע'רביה לרכוש בית ביישוב היהודי קציר. )ראו מסגרת( בג"ץ קאעדן ב1996- פנתה משפחת קעאדן - משפחה ערבית מבאקה אל-ע'רביה - לוועדת הקבלה של היישוב קציר בבקשה להתקבל כתושבים ביישוב ולבנות בו את ביתה. פניית המשפחה נדחתה בטענה שהיישוב מיועד ליהודים בלבד. המשפחה עתרה לבג"ץ באמצעות "האגודה לזכויות האזרח". טענתה הייתה שהיישוב קציר ממוקם על קרקעות המדינה, ולכן אין בסיס להפליה בין אזרחים יהודים לאזרחים ערבים בהתיישבות עליהן. בהחלטה תקדימית משנת 2000 קבע בית המשפט שעל מדינת ישראל לקדש את השוויון בין כל מגזרי האוכלוסייה, ולכן, בהתרת ההתיישבות על קרקעות המדינה רק ליהודים יש, אכן, משום הפרה של החוק. בשנת 2007 ניתנה החלטה נוספת, שהורתה ליישוב קציר לאפשר למשפחת קעאדן לבנות את ביתה בקציר, ובעקבותיה גם למשפחות נוספות. ד:105 אזור התעשייה בכפר קאסם. אזור התעשייה מתוכנן לגדול ולהשתרע על שטח של 600 דונמים. בכפר קאסם מקווים שאזור התעשייה החדש יספק תעסוקה לתושבי הסביבה
|
|