|
|
עמוד:210
מאז קום המדינה הנגב סובל מגידול איטי של האוכלוסייה ומהגירה שלילית. עד כה, כל הניסיונות ליישב את הנגב ולהפוך אותו לאזור התיישבות משמעותי, בעל קדימות בפיתוח האזורי ברמה הארצית, לא צלחו, למרות שמדינת ישראל השקיעה בנגב במשך השנים השקעות רבות במטרה לקדם את פיתוחו. ההשקעות בנגב נעשו בכמה תחומי פיתוח: חקלאי, יישובי וכלכלי. פיתוח חקלאי • ענפי חקלאות מיוחדים - נבחרו ענפי חקלאות היכולים לנצל את התנאים הטבעיים המיוחדים של הנגב )לדוגמה, השקעה בגידולים היכולים לצמוח על מים מליחים בערבה, במיעוט משקעים אך בטמפרטורות גבוהות כל השנה, או גידולים היכולים לצמוח על קרקע חולית, במיוחד בהר הנגב, בהפרשים קיצוניים של טמפרטורות(. • חקלאות טכנולוגית - פותחו טכנולוגיות חדישות, כגון חממות, מצעים מנותקים וטפטפות, המאפשרות להתגבר על תנאי הטבע הקשים של המדבר ולנצל טוב יותר את יתרונותיו. • חקלאות ליצוא - תנאי הגידול בנגב מאפשרים לגדל ולייצא תוצרת חקלאית, כגון הדרים, פרחים, ירקות, תמרים ודגים, עוד בעונת החורף. הדבר מאפשר לשלוח את התוצרת החקלאית לשווקים בארץ ובחו"ל עוד לפני שמגדלים אחרים שולחים את תוצרתם, ולהתחרות בהם בהצלחה. • מיחזור מים - פותחו טכנולוגיות של מיחזור מים וניצול של מי קולחין להשקיה. פיתוח יישובי • הקמת ערים חדשות - הוקמו ערים חדשות וחודשו ערים ותיקות, ובראשן העיר באר שבע, שהיא בירת הנגב ומשמשת מרכז תעסוקה, עסקים, חינוך ותרבות: מקום מושבם של אוניברסיטת בן גוריון, בית החולים "סורוקה", תאטרון באר שבע, מוזאונים וספריות. ד:96 מבט על היישוב עין יהב בערבה - בתי היישוב והחממות
|
|