|
|
עמוד:209
בשנות ה90- של המאה העשרים הגה אריק שרון )אז שר הבינוי והשיכון בממשלת ישראל, ולימים ראש ממשלת ישראל(, את "תכנית ציר הגבעות" - הקמת 12 יישובים כפריים עם אזורי תעשייה לאורך ציר הגבעות שבמערב השומרון. לתכנית זאת קדמה תכנית משנות ה,60- שלא יצאה לפועל, להקים 7 ערים חדשות לאורך אותו הציר. מכאן שמה של התכנית, "תכנית שבעת הכוכבים". 7 הערים החדשות הוחלפו, כאמור, ב12- יישובים קהילתיים כפריים, והרשימה צומצמה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ל9- יישובים: קציר, חריש, בת חפר, צורן, מתן, כוכב יאיר, צור יגאל, אלעד, לפיד. מטרת התכנית הייתה להגדיל את ריכוז האוכלוסייה היהודית על קו התפר בין ערביי השומרון לאוכלוסיית ישראל, ולטשטש את הקו הירוק על ידי הקמת יישובים יהודיים עליו ומשני צידיו )על הקו הירוק ראו עמ' 11(. בכל היישובים שהוקמו נבנו בתים צמודי קרקע, ותושביהם, שחיפשו מגורים באיכות חיים גבוהה, באו ברובם מערי מטרופולין תל אביב. יישובים אלה הם פרוורים המצויים בטבעת החיצונית של המטרופולין, ורוב תושביהם יוממים למרכזי תעסוקה במרכז הארץ. )ראו גם עמ' 230( בעשור האחרון, במסגרת איחוד רשויות קטנות בארץ, הפכו רוב היישובים האלה לחלק מרשויות מקומיות גדולות. היישובים קציר וחריש אוחדו למועצה מקומית אחת, וכך גם היישובים כוכב יאיר וצור יגאל. היישוב צורן אוחד עם המועצה הוותיקה קדימה למועצה מקומית אחת, והיישוב אלעד הפך לעיר חרדית. היישוב חריש, שהתיישב בו גרעין חרדי, מתוכנן להפוך לעיר חרדית נוספת. "יישובי הכוכבים" - ההתיישבות על ציר הגבעות פיתוח הנגב והערבה יישוב הנגב היה חזונו של ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, אך מאז ומתמיד היה הנגב אחד האזורים הקשים ביותר להתיישבות בישראל. שטחו של הנגב מקיף יותר ממחצית שטחה של מדינת ישראל, אך הוא מאכלס רק כ13%- מאוכלוסיית המדינה, המרוכזת ברובה בערים וביישובים כפריים בצפון הנגב וביישובים כפריים בערבה. מתוך כ1.2- מיליון דונם בנגב המתאימים לחקלאות, רק 200 אלף דונם מעובדים - בצפון הנגב, בערבה וברמת הנגב. מה הן הסיבות לקשיי ההתיישבות בנגב? - רוב שטחו של הנגב צחיח, כמות המשקעים היורדת בו מועטה, הקרקע דלה ויש בו מחסור חמור במים. - הנגב מצוי בשולי המדינה. הוא מרוחק מאוד מאזור הליבה, ועל כן מבחר ההזדמנויות לתעסוקה המצוי בו הוא מצומצם. - בגלל מיעוט ההשקעות בנגב ביחס להשקעות בחבלי התיישבות אחרים בארץ, נוצר פער גדול, הן מההיבט היישובי והן מההיבט הכלכלי, בינו לבין החבלים האחרים, המצויים בצפון הארץ ובמרכזה. ד:95 דוד בן גוריון ורעייתו פולה בשדה בוקר, 1954 ד:94 היישוב מתן והכפר חבלה וגדר ההפרדה שביניהם, על קו התפר בין ישראל והרשות הפלסטינית
|
|